הסטוריה
המושב נקרא על שם בית שערים ההיסטורית, שהייתה מושב הסנהדרין, ושיערו שהיא נמצאת בסביבה זו. רק עשור מאוחר יותר התגלו שרידי בית שערים ההיסטורית בפאתי קריית עמל, על ידי אלכסנדר זייד, כשחפר יסודות לביתו.
בית שערים נוסדה בשנת 1926 ע''י קבוצת עולים קטנה מיוגוסלביה, שמנתה כעשר משפחות. הייתה להם בעיה גדולה של מים. הם התפרנסו מפלחה, כרם ולכמה חברים בכפר היו גם פרות. בגלל מצוקת הקיום הייתה תחלופה של תושבים. רק שלוש משפחות החזיקו מעמד מההתחלה ועד 1936.
ב-1934 קנה דוד קלדרון משק בבית שערים. עד מהרה הבין שאין זכות קיום למקום הקטן ללא תוספת מתיישבים, והוא פנה למוסדות המיישבים שיביאו למקום גרעין התיישבותי וכך היה. בשנת 1936, זמן המאורעות בארץ, עלו חברי ''ארגון אפרים'' להתיישב בבית שערים.
”ארגון אפרים” על שם אפרים צ’יזיק ז”ל, נוסד על ידי בני המושבים בלפוריה, מרחביה, תל עדשים וכפר יחזקאל, שהיו חברי הנוער העובד. הם חיכו שלוש שנים במגדל שעל ידי הכינרת, עד שהמוסדות המיישבים הציעו להם את בית שערים. משום כך נחשב מושב בית שערים למושב הראשון של הנוער העובד.
במגדל הצטרפו ל''ארגון אפרים'' חברי שחריה, גורדוניה והבחרות הסוציאליסטית, שלא רצו להתיישב בקיבוץ והעדיפו מושב. כשעלו לבית שערים שילמו פיצויים לחברים הקודמים שעזבו. המוסדות המיישבים הבטיחו ל''ארגון אפרים'' מים מחברת מקורות, שנוסדה אז, ותוספת אדמה, שיפרישו להם המושבים הוותיקים נהלל וכפר יהושע.
נהלל החזיקה כפיקדון אדמות של קהילת ציון בג'דה, וכש''ארגון אפרים'' בא לבית שערים היא נדרשה לתת לו את האדמה וכך היה. כפר יהושע נתנה לו ממכסת אדמתם 130 דונם אדמת ביצה.
שנתיים ישבו חברי בית שערים במחנה צריפים על השטח של בית שערים היוגוסלבית. המחנה מנה כ-60 צריפים. לפרנסתם עבדו החברים בעבודות חוץ, בין היתר בחפירת תעלות לצינורות של מקורות ממעיינות כברי ועד בית שערים. רק אחרי שנתיים עשה האדריכל קאופמן תוכנית למושב ל-70 משקים והוגרלו המגרשים לחברים.
את הצריפים הראשונים העבירו בשלמותם עם טרקטור שרשראות T20 , למגרש המסומן של החבר. המומחה להעברת הצריפים היה שייקה הוכמן, שלמד את הפטנט מדן אנקורי מכפר ויתקין. הצריפים הועברו על כל תכולתם. לאחר מכן הגיעו המים ממקורות ובמשך הזמן גם הושלמה מכסת הקרקע. תחילה נבנתה רפת מבטון. החברים גרו בצריפים והמקלחת ובית השימוש היו בחצר.
החברים פיתחו משק מעורב: רפת, לול, פלחה, ירקות ומטעים. בשנות החמישים בנו רוב החברים את בתיהם. עד אז הם גרו בצריפים. שנה אחר כך נכנס החשמל למושב.
הדור הראשון של הבנים למד במושב מהגן ועד סוף בית ספר יסודי. כיום יש במושב פעוטון וגן. מבית הספר היסודי ועד התיכון לומדים הילדים בבתי הספר האזוריים בנהלל.
בדור הבנים עבר המשק החקלאי שינוי ממשק מעורב למשק מתמחה, כלומר ענף אחד עיקרי גדול. כיום בבית שערים יש חקלאות מודרנית, מהמתקדמות ביותר בארץ.
חקלאות היום
- בקר לחלב: יש כ-10 רפתות המכילות כל אחת עשרות חולבות. החלב נחלב ישר למיכל קירור. כל הרפתות שופצו כדי לעמוד בתקן של המשרד לאיכות הסביבה. כיום יש כבר שלוש רפתות אוטומטיות (הפרות נחלבות בעצמן).
- עגלים לבשר: יש כמה מגדלי עגלים, שכל אחד מגדל מאות עגלים.
- צאן: יש דיר גדול של עיזים לחלב וכן כמה דירים של כבשים לבשר.
- עופות: נשאר רק לול מטילות אחד. יש כמה לולי פטמים והודים, ביניהם אחד הלולים הגדולים והמשוכללים ביותר בארץ, שעושה מחזור של 500,000 פטמים בשנה.
- ירקות וגידולי שדה: מגדלים עשרות דונמים של ירקות לשוק המקומי ולתעשיה: חסה, כרוב, כרובית, ברוקולי, סלרי, בצל ותפוחי אדמה. גידולי השדה: חיטה, חמניות, תירס,חומוס, חיטה לתחמיץ, כותנה ועוד. כמו כן יש חממה לגידול ירקות לזרעים, שלוש משתלות גדולות מאוד לצמחי נוי, שגם מייצאות, פרדסים וכרמי זיתים. כל זה גם על מאות דונמים המוחכרים מחוץ למושב.
אוכלוסיה
בשנות ה-90 נבנו שכונות חדשות המיועדות לבני המושב.
היום קיימים במושב שני ועדים, שפועלים ביניהם בתיאום: ועד האגודה החקלאית, המייצג את החברים החקלאים והועד המוניציפאלי, המייצג את החברים החקלאים ואת כל יתר תושבי המושב.
המושב מונה כיום למעלה מ-200 משפחות, כ-750 נפש.
