מושב בית שערים

בקשר לנושא אגרת הביוב שנדון לאחרונה:
העובדה שאגרת הביוב קשורה לצריכת המים נראית כאילו הגיונית: הוצאות הטיפול בביוב תלויות בכמות המים.
אלא שבישובים כמו מושבים או שכונות עירוניות מסוימות, חלק גדול מהמים, בעיקר בקייץ אינם מגיעים בכלל לביוב אלא משמשים לגינון ושימושים אחרים בחוץ (אפשר בקלות לבדוק את ההבדל בין קיץ לחורף) ולכן ההסתמכות על צריכת המים מוטעת מיסודה. אין כל סיבה שנממן ביוב עבור מים שאינם מגיעים למערכת הזו (ללא קשר לצורך למחזר עד כמה שניתן)
השיטה נכונה אולי לשכונות מגורים עירוניות בעיקר, אבל מוטעית לחלוטין כשמדובר בישובים כפריים או שכונות צמודי קרקע בהם קיימות גינות.
למרות הקושי, נכון היה לגבות ביוב לפי מפתח הארנונה, כפי שהיה בעבר (גם כאן היו שינויים כשבעבר הגבייה הייתה לפי מספר הדיירים ואילו היום לפי גודל הנכס)
החזירו את חיובי המיים והביוב לרשויות המקומיות וכולנו נחסוך (לא מדויק לבית-שערים הקונה מים ישירות מהספק)
באופן כללי, נראה שהרשויות המקומיות הופכות מנותני שרות לרשויות מתווכות: את העבודה עושים קבלנים והרשות גובה דמי תיווך. הבירוקרטיה והפקידות מרוויחים והתושבים משלמים.