מושב בית שערים

אריה סרנצקי ז״ל

בן שרה ויוסף

נולד ב-1910

במורדי פולין

נפטר ב- 1986

בן 76 במותו.

אריה סרנצקי

אבא נולד ב- חמישה עשר לאוקטובר בשנת 1910 בעירה מורדי שבפולין.

בן שלישי לאמו שרה ולאביו יוסף סרנצקי.

קראו לו לייב.

בימי נעוריו (שנות העשרים של המאה) עסק בפעילות ציונית.

היה חבר במפלגת החלוץ הצעיר והצטרף לקבוץ הכשרה, הוא עבד כפועל.

מטרתו היתה לעלות לארץ ישראל.

בשנת 1930 בחודש ינואר עלה אבא לארץ ישראל.

כאן שינה את שמו ל"יהודה" ולאחר מכן ל"אריה".

בתקופת השנים שבין 1930- 1935 נדד אבא ושהה במקומות שונים בארץ. ידוע לנו שהיה בירושלים שם עבד בסלילת כבישים.

בירושלים הצטרף אבא לארגון "אפריים".

מטרתם היתה להקים ישוב חקלאי.

ואכן בתקופה מאוחרת יותר - 1936 - הקימו חברי הארגון את מושב בית שערים שבעמק יזרעאל.

אבא ואמא הצטרפו למושב כשנה לאחר היווסדו.

במסגרת נדודיו בשנים אלו ידוע לנו ששהה בקיבוץ יגור.

עוד בפולין הכיר אבא את אמא, בעיירה בה נולדו.

במשך חמש שנים כשאבא בארץ ישראל ואמא עדיין בפולין שמרו השניים על קשר בחליפת מכתבים ותמונות.

בחודש פברואר בשנת 1935 עלתה אמא ארצה ואז- נישאו, והתגוררו בתל אביב.

אבא עבד כפועל בנין.

באוגוסט 1936 נולד בנם הבכור בן עמי ז״ל.

אבא קבל תפקיד כשוטר בנמל תל אביב.

הנמל העברי החדש שרק הוקם.

בספטמבר 1937 הצטרפו אמא ואבא אל חבריהם ועלו להתישבות במושב בית שערים.

המושב החדש שקם זה לא מכבר, הוקם ע״י חברי ארגון אפרים שאבא היה חבר בו כבר מתחילת דרכו בארץ.

משפחתינו התגוררה בבית שערים עד שנת 1950.

כעשר שנים היו בצריף.

המשפחה גדלה, נולדו: שרה- בשנת 1939

ישראלה- בשנת 1945

סימה- בשנת 1949

במשך השנים בבית שערים היו אבא ואמא חקלאים בעלי משק משלהם.

החיים היו קשים והורגש מחסור, מנת חלקם של המתישבים באותם ימים, בסך הכל היו אלו ימים של אושר.

בפברואר 1948 קרה אסון, בן עמי טבע בברכת מי ההשקיה שבמושב.

באותה שנה ב- ה׳ באייר - קמה מדינת ישראל.

בשנת 1949 עברה המשפחה להתגורר בטבעון.

אבא אמא שרה ישראלה וסימה גרו בתחילה ברחוב הרימונים.

הבית הנוכחי ברחוב האלונים היה אז בשלבי רכישה ובניה.

המשפחה נכנסה לגור בבית החדש בפברואר 1950.

באוקטובר 1951 נולדה נאוה.

אבא עבד בעבודות שונות: כקבלן בנין, כפקיד בלשכת העבודה, בתחילה בקריות ומאוחר יותר בטבעון.

בשנת 1954 נתקבל לעבודה במועצה המקומית, שם עבד עד צאתו לגימלאות.

בשנת 1959 עבר אבא קורס תברואנים ומאז היה אחראי על מחלקת התברואה בקריה.

אבא היה פעיל בחברה ובמפלגה. (מפאי״ניק שרוף). הוא תיפקד הרבה שנים כיו״ר ועד העובדים של המועצה המקומית ובמסגרת זו אירגן פעילויות תרבותיות שונות.

כשהיגעו גלי העליה ממזרח אירופה ומצפון אפריקה, היה אבא בין העוסקים בקליטת העולים החדשים.

אנחנו סייענו לו בביקורים אצל העולים, במעברה ובשיכונים, ובאירוח משפחות בביתנו.

בעקבות מחלתו יצא אבא לגימלאות כבר בגיל 60, אך המשיך לעבוד מספר שנים נוספות במשרה חלקית.

היה בו כוח רצון עז להתגבר על הקשיים ולהיות פעיל עד כמה שאפשר.

במשך שנים רבות עסק בספורט (היה מתעמל ב"הפועל") ועובר טיפולים פזיוטרפיים מתוך אמונה שייטב לו.

אבא היה שקט, טוב לב, נוח לבריות, ולעולם לא התאונן.

עד יומו האחרון היה צלול וער לנעשה בבית, במשפחה בארץ ובעולם.

בעזרת הטיפול המסור של אמא חי אבא בכבוד במשך שנים ארוכות שבע - נחת מה"חמולה" שהקים.

נפטר ב- 1986 בן 76 במותו.

נקבר בבית שערים ע״י בנו בן עמי ז״ל.