מושב בית שערים

צבי צהרי ז״ל

בן פרידה ושמואל פנסטר

נולד ב- 1919

ביבלונובקה אוקראינה

נפטר ב- 1998

בן 79 במותו.

03 מאי 2000

צבי צהרי

צבי צהרי נולד ביז׳ באלול תרע״ט, 12.9.1919, להוריו פרידה ושמואל פנסטר, בכפר קטן בשם יבלונובקה שבאוקראינה. המשפחה התפרנסה מחקלאות ומהפעלת פונדק דרכים שהיה על אם הדרך, בכפר.

בשנת 1932, בהיותו בן 13 בלבד, נרצח אביו של צבי, מול עיניו, בתוך הבית על ידי קבוצה של אוקראינים מהכפר.

בשנת 1935 נסעו צבי ואימו פרידה לארץ ישראל, והצטרפו למשפחת אחותה של פרידה, בכפר יחזקאל.

כשנה לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה התגייס צבי לצבא הבריטי עם רבים מבני גילו מכפר יחזקאל ואיתם עבר את כל תלאות המלחמה כולל שרות קרבי פעיל בחזית איטליה.
בשנת 1943, בהיותו בחופשה מהצבא התחתן צבי עם רות לבית ברקין מכפר יחזקאל, וחזר לאירופה. לאחר השחרור, קנו צבי ורותה משק במושב בית שערים.

במלחמת השחרור לקח צבי חלק פעיל בקרבות משמר העמק ובעמק הירדן כמפעיל מקלע 34 MG שהיה שייך למושב.

עם חזרתו הביתה התמסרו צבי ורותה לטיפוח המשק שעליו פרנסתם.

גולת הכותרת בשנותיו האחרונות היתה ביקור בכפר הולדתו באוקראינה, ביקור שעבר עליו בהתרגשות רבה והחזיר אותו לתקופות ששנים לא רצה להזכר בהן.

צבי נפטר ב - יג׳ בתמוז תשנ״ח - 7.7.1998.

כתב - איתן צהרי.

יום ד׳ 8.7.98

לזכרו של צבי צהרי

לספר על צבי, זה לספר את תקומת ישראל, כשאלומת האור מאירה הפעם את הבנאי הצנוע והעלום, השוקד משך כל התקופה להניח נדבך על נדבך.

איש שלא מדבר גבוהה. האנטי גיבור בדכורים, אך הגיבור האמיתי של העשיה.
הקרבה הכמעט משפחתית בינינו הביאה אותך לספר לנו על ילדותך - חיים מרתקים בעוצמתם.

ספרת על משפחתך - משפחת פנסטר, אשר חיה בכפר קטן באוקרינה יבלונקה רוסקה - אביך אמך שני אחים ואחות גדולים ממך. חמש משפחות יהודיות בין האוקרינים, והשלטון באותה עת בידי הפולנים.
את פרנסתכם מצאתם במשק החקלאי שלכם ובהפעלת פונדק דרכים. המתח בכפר הביא את האוקרינים להתנקל לכם. השיא היה בלילה מר ונמהר, שתארת אותו כאילו התרחש זה עתה. הפורעים ניסו לפרוץ לבית, מהרתם להסתתר בעלית הגג.

האמא נעה בראש, אחריה אחותך צילה, ואתה הילד הקטן בעקבותיה ואבא במאסף. מאיר ויעקב האחים הגדולים שהו אותה עת בעבודתם בעירה אחרת. תריס החלון נפרץ, נשמעה יריה בודדת והכדור הקטלני הרג את אביך חלף מעליך ופצע קשה את אחותך. האסון הזה והעובדה ששכנים לבית רוצחים כך פתאום את שכנם היהודי הניעו אתכם לעלות לארץ ישראל. הגעתם לכפר יחזקאל להצטרף לדודים שחיו שם.

אתה צבי - נער שלא מדבר עברית, ולא מכיר את חיי הילדים הצבריים בכפר יחזקאל, נקלט בכתה שבה לומדת רותה ברקין. נוצרה חברות ביניכם, ואתה יכול להשריש את שורשיך בהויה חדשה - לימודים, עבודה, חיים שלוים בכפר.

אך רוחות המלחמה הנושבות מאירופה מגיעות עד לכפר יחזקאל. אתה מתגיס לצבא הבריטי - שש שנים במדים הבריטים, ובתקופה האחרונה תחת דגל הבריגדה העברית. נשלחתם לאיטליה - לחזית מול דבזית צנחנים גרמנית.

לפני שנים פגשתי במשהו ששאל אותי האם אני מכיר אותך והשבתי בודאי, שכן מצוין, חקלאי חרוץ וישר. והוא אמר לי: " דע לך שצבי היה חייל למופת, ממושמע, מקצועי מאוד, וחבר עוזר, ולכן גם הציבו אותו במרגמות 81 מ״מ. מפקדיו שהעריכו אותו שלחו אותו לארץ לחופשה כשטבעת בכיסו, והוא נשא את רותה לאישה, ושב לאיטליה.

לאחר השחרור מהצבא צבי ורותה קנו משק בבית שערים. משק חרב, ובעמלנות ובעקשנות החלו בהקמת משק.

ושוב טלטלה עזה. מלחמת השחרור. צבי הוא מפעיל המקלע 34 MG של בית שערים. באפריל 1948 כתת אבטחה יוצאת לאבטח משאית לכוון משמר העמק המותקפת.

צבי המקלען. הם מגיעים לקבוץ ומחליטים להצטרף לשורות הלוחמים אשר הגנו על המשק. צבי תפס עמדה קיצונית לצד דרום - אל עבר רובה אל פוקה - שם עמד משורין אויב עם תותח והתותח יורה באין מפריע לעבר משמר העמק.

לימים אני שומע הרצאה על הקרב במשמר העמק מפי היסטוריון צבאי, והוא תיאר את הרגע הקריטי של הקרב כאשר המשורין ירה ללא אפשרות לשתקו, ואז המקלען - צבי - שהיה מחוץ לטווח אל המשורין ויתר על השמוש בכוונות המקלע הגביה את המקלע ולפי תצפית פגיעות הכדורים בשטח הביא את המקלע לכוון המשורין עד שצרור אחד פגע בצוות האויב. המשורין נסוג, ואש הפגזים על הקיבוץ חדלה.

ושוב חזר צבי להתמסר לעבודה במשק, ויחד עם רותה הקימו משק לתפארת.

משפחתו של יולי בקומה מעליהם ממשיכה את דרכם, איתן ומשפחתו בעין השופט ויחד 9 נכדים נהדרים כשהתכונות של צבי כמו עקשנות, התמדה, חברות - כולן בכל אחד ואחד מהנכדים. זוהי האנדרטה הגדולה ביותר המצביעה יותר מכל על פועלך.

בך יותר מכל התרגם עבורי הפסוק "טוב שכן קרוב מאח רחוק" (משלי כז 10).

כמשפחה היית לי ולבני משפחתי.

כתב

יאיר ישי