מושב בית שערים

חסיה רויניק ז״ל

בת זלטה ונחום אלמן

נולדה ב- 1912

בסלוטין פולין

נפטרה ב- 2001

בת 89 במותה.

חסיה רויניק

נולדה בשנת 1912 בעיר המחוז סטולין שבפולין להוריה נחום וזלוטה, אחות להניה, לייבל ושרה. היא למדה בביה׳ס היהודי "תרבות" שבעיר 8 כתות יסוד ואח׳כ עברה לוילנה ובמשך שנה התגוררה ולמדה שם כתה ט׳.

המצב הכלכלי של משפחתה היה טוב, האב ניהל בית מסחר סיטונאי לשרות כפריי הסביבה שחלקם היו יהודים. המשפחה התגוררה בבית מרווח עשוי לבנים אדומות בקומה העליונה ובית המסחר היה בקומת הקרקע, תמיד עבדו אצלם עוזרות בית. ההורים עבדו ביחד ולימים האחים לייבל והניה עזרו על-ידם. המשפחה חיה בקרב הקהילה היהודית, ניהלה אורח חיים מסורתי, יחד עם זאת הבית היה ציוני ועליה לארץ ישראל היה תמיד נושא שעל הפרק. כמו כן הנוער היה קשור לתנועת "החלוץ".

פולנית ואידיש היו שפות שגורות בפיה כשפות אם ועברית למדה בביה"ס "תרבות" שאחד החידושים שבו היו למודי עברית בעברית חיה.

בארץ כבר היתה דודה פנינה שגרה במרחביה וסידרה סרטיפיקטים לכל בני המשפחה. כל מי שהגיע ארצה הגיע אל דודה פנינה. בשנת 1932 הניה אחותה עלתה ארצה עם המכביה, חסיה עלתה אחריה בשנת 1934 בהיותה בת 22, הצטרפה אליה והתגוררה איתה בדירה שכורה בבית רוזנבלום במרכז רמת-גן. רמת-גן באותם ימים היתה בתים וצריפים מעטים ואחת התמונות שהיו זכורות לחסיה היא אורחת גמלים עוברת.

האב נחום לא רצה לעזוב את פולין אבל האם זלוטה לחצה, הם עלו ארצה והביאו עימם הון. את העסק בפולין לא חיסלו. בארץ הם התגוררו ברמת-גן בדירה אחת עם הניה. לימים האב פתח חנות מכולת בקומת הקרקע של הבנין, המשפחה רכשה לעצמה מעמד מכובד בקרב הקהילה בעיר אבל שוב בלחץ האם חזרו לפולין בשנת 1937 והשאירו את החנות לניהולה של הניה. ההורים נספו בשואה.

הדודה פנינה הכירה את משפחת רויניק שהתגוררה במושב מרחביה. משרבו קשיי המחיה של משפחת רויניק במושב עזבו ועברו לרמת-גן שם הכירה חסיה את יהודה זמן קצר אחרי עלייתה ארצה בשנת 1934. ההכרות ביניהם הסתיימה בנשואין באותה שנה. יהודה היה חבר ותיק בארגון "אפרים" וחיכה עם כל יתר החברים למציאת מקום התישבות ע׳י הגורמים המיישבים.

יחד עבדו ברמת-גן ובשנת 1936 עלו לבית-שערים עם ראשוני המתיישבים. חסיה, על אף היותה נערה עירונית שלא היתה מורגלת בעבודת כפיים קשה ובתנאי חיים קשים הלכה אחרי יהודה למושב וקיבלה על עצמה את עול חיי המושב במלואם.

משהתפנתה מעבודות הבית שבהם היתה דייקנית ביותר יצאה ועזרה ליהודה בעבודות המשק. בתחילה כמו כולם קיבלו פרה וכמה תרנגולות וקיימו עבודה חקלאית במידה מצומצמת אבל עיקר הפרנסה היתה מעבודות חוץ. יהודה עבד בסלילת כבישים וחסיה נאלצה לעזור לו בעבודות המשק. לימים חלה יהודה בגבו והיה מוגבל לפיכך עבד בצרכניה, בינתיים המשק גדל והיה צורך בידיים עובדות בו כך שחסיה שוב עמדה לצידו ועזרה בעבודות המשק.

שמות בני המשפחה:

הבן הבכור שמעון, רעייתו אסתר ו-4 הנכדות: דנה, דיתי (יהודית), איה והגר.

הבן השני יורם, רעייתו חנה והנכדים: תומר (ז׳ל), איתן, דלית ויהודה.

שני הבנים מתגוררים במושב וממשיכים להיות חקלאים.

הבת נועה, בעלה יצחק בן-נר מתגוררים בתל-אביב, הנכדים גלי הנשואה לעופר

הנדין והנינים: נועם (בת), ינון ועמית. וגיא הנשוי לנאוה והנינים: אליה ואמיר.

חסיה נפטרה ב- 19.4.2001.