לאה ברוידה ז״ל

בת בלומה ואליעזר דרוק
נולדה ב- 1904
בהורודישץ פולין
נפטרה ב- 1979
בת 75 במותה.
לאה ברוידה
נולדה בשנת 1904, להוריה בלומה ואליעזר דרוק ז״ל בפולין.
משפחתה החרדית היתה מנועה מלדעת על הצטרפותה לתנועת "גורדוניה" ועל עזיבתה את אורח החיים הדתי. במקביל ללימודיה בביה״ס הפולני למדה גם בבית ספר עברי ואף עסקה בהוראת השפה העברית לפרנסתה.
ההצטרפות ל"גורדוניה" היוותה אבן דרך בכיוון של העליה לארץ ישראל.
בני משפחתה שעלו לארץ הם שרה גולדמן- שפיגל, אחותה, לימים תושבת בית שערים ואריה דרוק שהיה חבר ההגנה, חבר ארגון "הגליל" שיסד אח״כ, את רמת צבי ומצא את מותו מכדורי צלפים מהכפר מזאריב, בהיותו עדיין רווק. יתר אחיה ואחיותיה וההורים נספו בשואה.
בהגיעה לארץ בשנת 1933 עשתה תחנה קצרה בחיפה ומיד עברה לנהלל, למשפחת אלקנה. ברוידה, ששמע על בואה של החלוצה החדשה מטרנופול לנהלל, רכב על סוסו לפגשה, הוא הביאה עמו לחוות- שטוק ולא רחק היום בו החליטו השניים להינשא ולהקים משפחה.
המאפיינים של לאה היו רצינות, חריצות, חוסר פשרות בעבודה וצניעות אולי מופרזת לעצמה לא ביקשה מאום ו"רק שלילדים לא יחסר" היה המוטו שלה.
בריאותה לא היתה טובה ושנים רבות הכבידה עובדה זו על הרגשתה, אולם לא נכנעה ועסקה בעבודות המשק ככל שיכלה כשהתמחותה העיקרית- חסה.
התעניינה בנעשה בחברה ובכפר אך בעיקר השקיעה את מעיינה במשפחה המצומצמת והמורחבת.
גם התקשורת איתה הפכה ליותר ויותר מסובכת.
החודש וחצי האחרונים לחייה עברו עליה בבית האבות "משלב" בעפולה, שהיה אז די חדש, כשהיא במצב של ניתוק כמעט מוחלט מהסביבה.
לאה נפטרה בערב חנוכה תש״מ, כשנרות דולקים ניבטים מכל חלון וריח סופגניות ממלא את האויר.
עזבה את העולם בהשקט ובצנעה כפי שנהגה במשך כל חייה.
