נפתלי גולדמן ז״ל
בן לאה וזלמן שפיגל
נולד ב- 1914
בקליש פולין
נפטר ב- 1979
בן 65 במותו.
נפתלי גולדמן - שפיגל ז״ל
נפתלי נולד ב- 23.12.1914 בעיר קאליש שבפולין. שם משפחתו היה שפיגל. שמות הוריו זלמן ולאה. היו לו שני אחים - דוד ואברהם ואחות אחת - רבקה. אביו זלמן עסק במסחר ואמו לאה נפטרה כשנפתלי היה עדיין ילד. נפתלי גדל בבית דתי (לא חרדי) עם זיקה לציונות. הוא למד בבית ספר מעורב בו למדו יהודים וגויים ביחד, עד גיל 15.
אחר כך הוא עזב את בית הספר והצטרף לתנועת הנוער "דרור" והיה בהכשרה לקראת עלייה לארץ. ב- 1932 עלה נפתלי ארצה. כיוון שלא יכול היה להשיג "סרטיפיקט" (אשרת כניסה לארץ ישראל), הוא נאלץ לאמץ לעצמו זהות שאולה. הוא "נרשם" כבנו של בן עירו, הרב משה גולדמן אשר עמד לעלות ארצה באופן חוקי. כך שונה שם משפחתו של נפתלי ל - גולדמן. עם הקמת המדינה החזיר נפתלי גם את שם משפחתו המקורי והפך לנפתלי גולדמן - שפיגל.
בארץ, חייו של נפתלי היו חיים טיפוסיים של חלוץ. הוא לקח חלק בניסיון ההתיישבותי של ארגון "דרור" שעלה לחמדיה, ובגלל תנאי הקרקע נאלצו הוא וחבריו לנטוש את המקום. נפתלי שרת כנוטר בעמק בית שאן, הוא השתתף בהגנת גבעת-עדה במאורעות תרצ״ו וכן בחניתה בימיה הראשונים. תקופה מסויימת הוא גם עבד כפועל בניין בתל-אביב.
בזמן ששרת כנוטר בעמק בית שאן, בעקבות סכסוך בין רועים ערבים לבין רועים יהודים, הוא נעצר, והואשם על ידי האנגלים בפגיעה ברועה ערבי. הוא זוכה מכל אשמה בעזרתו האדיבה של העו״ד חוטר-ישי הזכור לטוב. במשפט שנערך בחיפה הופיע לעדות רועה, שהיה כביכול עד ראייה במקום האירוע. זה סיפר כיצד נפתלי שלף אקדח מכיס מכנסיו. העו״ד חוטר-ישי טרף את הקלפים כאשר הביא כמוצג משפטי את מכנסיו של נפתלי שכלל לא היו בהם כיסים
כל בני משפחתו של נפתלי נשארו בפולין. ב- 1939 נפתלי התכוון לחזור לפולין כדי להביא את אחותו ארצה. התכנית לא יצאה אל הפועל עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה. קיימת עדות של חבר של נפתלי שניצל מהתופת ואשר שימש כנהג בשרותם של הגרמנים. החבר סיפר שפגש את זלמן, אביו של נפתלי, במחנה ההשמדה אושוויץ ואף הציע לחלץ אותו מהמחנה במשאית שלו. זלמן סרב בהסבירו ששלושת ילדיו נמצאים במחנה ואינו יכול לעוזבם.
ב - 1942 הכיר נפתלי את שרה, הם התחתנו, ובדקו את האפשרות להתיישב במושב בית יוסף שבעמק בית שאן. בסופו של דבר הם קנו משק במושב בית שערים.
בהתחלה, הם גרו יחד עם ישראל ולאה ברויידה בצריף שלהם. כידוע שנות הארבעים היו שנים של מלחמה, ולא היו לשרה ונפתלי משאבים מספיקים לפיתוח המשק. נפתלי עבד במשק ובנוסף לכך הוא עבד במחלבה. שם נאלץ לסחוב כדי חלב כבדים ולהעמיסם על המשאית שהובילה אותם ל"תנובה".
הבנים יצחק וזאב נולדו עוד בצריף של משפחת ברויידה. ב- 1950 הם סיימו לבנות בית קטן ואז נולדה הבת שושנה. נפתלי זכור באהבתו הרבה לבני המשפחה ובמסירותו לעבודת המשק. במשך השנים (ובעיקר לאחר שחרורו של הבן יצחק מהשרות בצבא) המשק התפתח והתבסס בעיקר על רפת וחממה של פרחים לייצוא.
בשנותיו האחרונות נפתלי סבל ממחלת ריאות קשה אך המשיך לעבוד במשק כמעט עד יומו האחרון. נפתלי נפטר ב- י״ז שבט תש״מ (4.2.1980) בגיל 65.
