מושב בית שערים

דוקטור אדולף זיסלה ז״ל

בן מרים וחנן זיסלה

נולד ב- 1901

ב-קינקסברג גרמניה

נפטר ב-1971

בן-70 היה במותו. נקבר בקבוץ אלונים.

ד״ר אדולף זיסלה.

ד״ר זיסלה כפי שהכרנו כולנו או ד״ר אדולף זיסלה בשמו המלא היה רופא משפחה במרפאת הכפר, מרפאת קופת חולים כללית.

הוא נולד בשנת 1901 בעיר קניגסברג בפרוסיה המזרחית, גרמניה, להוריו מרים וחנן זיסלה, שמוצאם מרוסיה.

למד רפואה באוניברסיטת קניגסברג וסיים את לימודיו ב-1929, עבודת הגמר שלו הייתה בנושא טוברקולוזיס. ד״ר זיסלה עבד כרופא צעיר בברלין מ-1930 עד 1934, השנה בה עלה ארצה.

בהגיעו לארץ עבד זמן מה בגבעת ברנר בלול, אחר כך עבר לקיבוץ נען והחל לעבוד שם כרופא. ב-1938 החל לעבוד בקבוץ אלונים ועבד שם 30 שנה עד 1968.

במקביל לעבודתו באלונים עבד גם במרפאה בבית שערים, כאמור ואף עבר לגור כאן ב-1943.

בשנים הראשונות להיותו בבית שערים התגורר בחדר בצריפם של לובה ואברהם ציפורי. שם קיבל את כל מה שצריך היה, אוכל, כביסה וכדומה. אחרי שש שנים בנה לו הכפר בית, בתקופה שרוב החברים גרו עדיין בצריפים, והוא עבר לגור בו.

ארוחות בוקר וערב הכין לבד וארוחות צהרים (בתקופות שונות) אכל אצל תושבות הכפר כמו גב׳ פנסטר (אמא של מאיר שמואלי, שחיה איתם.) פנינה עפרוני, וגאולה טייבר. את הכביסה מסר באלונים.

ב-1960 עבר להתגורר באלונים. וב-1968 עבר לבית אבות בחיפה, שם שהה עד יום מותו ב-1971. על פי בקשתו הובא למנוחות בקבוץ אלונים ליד אמו.

קרובות משפחתו היחידות בארץ עליהן ידוע, היו אמו ששהתה פרק זמן קצר בבית שערים אצל משפחת רוזנקרנץ-ורדי ואח״כ באלונים עד יום מותה, ואחותו בלה צרניק שהקימה משפחה והתגוררה בקריות.

ד״ר זיסלה היה ידוע כרופא דיאגנוסטיקן מבריק. בגין יכולת האבחנה המדויקת שלו, ניסיונו העשיר וידיעותיו הרבות ברפואה, רכש לו שם כרופא טוב באיזור. סמכו על אבחנתו והוא זכה למלוא ההערכה והאמון מצד רופאי ומנהלי המחלקות בביה׳ח בעפולה.

הוא היה רופא כללי אבל בדק ואבחן גם נשים בהריון, גם בדיקות עיניים. אבחן קדחת המערות אצל ילד וגחלת אצל חבר ועוד מקרים רבים מספור ששייכים בעצם לרופא מקצועי. ד״ר זיסלה דאג להתעדכן וללמוד את החידושים ברפואה, התמיד לקרוא ספרות מקצועית ולא חדל מכך גם בשנותיו האחרונות כרופא.

הוא מצא שפה משותפת עם האחיות שעבדו במחיצתו והעבודה נעשתה תוך שתוף פעולה והבנה הדדית, הוא הרבה לחלוק את הידע שלו עם האחיות ושיתף אותן בשיקוליו.

בבית שערים הייתה האחות ברטה רובין (ראובני) יד ימינו. היא הייתה ילידת וינה, ולעיתים קרובות דברו ביניהם גרמנית.

ד״ר זיסלה היה "קמצן" בתרופות ודגל בתאוריה שהגוף מרפא את עצמו לבד ולא טוב להכניס לתוכו כימיקלים מיותרים, יחד עם זאת כשהמחלות התבררו כיותר קשות זכו המטופלים ליחס וריפוי רציניים ביותר.

הוא כעס על המושבניקים שעבדו מאוד קשה וטען שאינו יכול לעזור להם אם הם מתמוטטים בתנאים הללו.

ד״ר זיסלה לא נשא מעולם אישה והליצנים בכפרנו ציטטוהו כאומר: " אינני רוצה לפרנס אישה זרה". הוא היה אדם בודד, גבוה ובעל מבנה מעט מגושם, הליכתו מיוחדת ובלכתו בכפר בדרכים -טרם- כביש, בעונת החורף היה עובר במגפיו בתוך השלוליות ושוטף אותן במימיהן,

היה מאוד קנאי לפרטיותו. לא יצר קשרי חברה משום סוג והגן על עצמו בעזרת שלט על דלת ביתו: "לא לדפוק בין 4-2 בשום מקרה".

לד״ר זיסלה היה קשר של הכרויות עם כל תושבי הכפר המבוגרים, ההורים של החברים, הילדים והתינוקות. אפשר לומר שטיפל גם בתינוקות שטרם נולדו, בבטן אימם. אבל כל הקשר היה רפואי- טיפולי בלבד.

אפשר לסכם רשימה זו בקטע מדברי ההספד של חבר בית שערים משה ברבר שנאמרו על קברו של ד״ר זיסלה:

"ולפתע חשבון נפש קטן, הן כולנו חבים לאיש הזה, מי מעט ומי הרבה, ואם הסיכום המסורתי שלנו בא ומסכם: תהי נשמתו צרורה בצרור החיים, הריני בא ומוסיף: נשמתו תהייה גם צרורה בצרור תולדות כפרינו בית שערים ואלונים."

סיכמה: פרחה פלד.

מחומרים שהיו בארכיון בית שערים, וארכיון אלונים.