מושב בית שערים

אסנה מרמור ז״ל

בת ויכנה ושמואל דוד מילר

נולדה- 1907

בהורדוק פולין

נפטרה- 1990

בת 83 במותה.

אסנה מרמור לבית מילר

נולדה בעיירה הורדוק בחודש אפריל בשנת 1907, להוריה ויכנה ושמואל.

נפטרה בבית שערים ביום ט״ו בחשון תשנ״א - 3.11.1990.

אמא נולדה עם אח תאום שנפטר בינקותו והתייתמה מאמה בגיל צעיר. אחיותיה הגדולות ניהלו את משק הבית.

אביה עבד כפועל במפעל טקסטיל בעיירה והמצב הכלכלי היה קשה. אחיותיה עסקו גם בתפירה וכך עזרו לפרנסת המשפחה.

המשפחה היתה משפחה ציונית. אמא למדה בבית ספר "תרבות" בעיירה, שם למדו עברית לצד היידיש.

העיירה הורדוק שכנה בחבל ביאליסטוק שבפולין (רוסיה הלבנה), על שתי גדותיו של הנהר והשתרעה על שטח שיפוט גדול שכלל בתוכו 15 כפרים גדולים.

בגדה אחת היה אזור המגורים ובגדה השניה היה אזור בתי החרושת, המטוויות ומפעלי האריגה.

פועלי העיירה היו מאוגדים באיגוד מקצועי ושמרו על כבודם ועל זכויותיהם.

העיירה מנתה כ-5000 נפש מהם 4000 היו יהודים.

הקהילה היהודית בעיירה היתה בת כ-500 שנה והשפעתה על החיים שם היתה מרכזית. הוקמו בה מוסדות יהודים רבים כגון: בית הספר היהודי והבנק הקואופרטיבי והתנהלו חיי קהילה ערים.

אמא היתה מספרת שכאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה נכבש האזור ע״י הגרמנים, המפעלים נסגרו וכל הגברים נלקחו לעבודות כפיה במחנות עבודה של הגרמנים.

הנשים והילדים ברחו לכפרים שבסביבה וליערות ואת מזונם מצאו בשדות. לאחר מספר חודשים, כאשר הובסו הגרמנים וכולם חזרו לבתיהם שבעיירה, היא נוכחה לדעת ששכחה את העברית שלמדה בבית הספר.

ימים רבים בכתה על כך ואז החלה לשקוד מחדש על הלימודים וחזרה שוב לעברית.

תמיד התגאתה בעברית הטובה שבפיה והיתה מקפידה עמנו על רהיטות הדיבור והקריאה.

אמא אהבה לקרוא, תמיד היו ליד מיטתה ספרים, עיתונים וחוברות.

בשנת חייה האחרונה, כשכבר כהו עיניה, היא התקשתה בקריאה שחסרה לה מאוד.

אמא, כמו מרבית בני הנוער היהודים בעיירה, השתייכה לתנועת "החלוץ גורדוניה". כאשר סיימה את לימודיה הצטרפה להכשרה בקיאנקה, כשהמטרה היא כמובן העליה לארץ ישראל.