אורנה לפיד ז״ל
בת מנוס ורות גבעולי
נולדה ב-3.10.1929
בכפר יהושע
נפטרה ב-22.1.2017
בת-88 במותה.
אורנה לפיד
נולדה: וגדלה במושב כפר יהושע. בית חולים עפולה עדיין לא היה קיים. לכן אמה נסעה ברכבת העמק לקיבוץ עין חרוד כדי ללדתה.
תאריך הלידה העברי: כ״ח באלול התרפ״ט (אהבה להזכיר דווקא את התאריך העברי)
תאריך הלידה הגריגוריאני :: 3 באוקטובר 1929
תאריך הפטירה העברי: כ״ב בטבת התשע״ז
תאריך הפטירה הגריגוריאני: 20 בינואר 2017
שמות ההורים: רות ומנוס גבעולי, ממייסדי כפר יהושע.
(לפני נישואין: רות (אסיה) בראון ומנוס סולומיאניק).
אחים ואחיות: תמר (הלפנד) וזאב (זאביק) גבעולי.
בן הזוג: שמואל לפיד. נישאו בתאריך: 14 במרץ 1950.
אורנה ושמואל לפיד הגיעו לבית שערים בסוף שנת 1950.
שמות הילדים: עמי נולד ב- 31.10.1950
מדי נולדה ב- 14.09.1953
מירי נולדה ב- 13.06.1959
דלית נולדה ב- 25.07.1961
שמות הנכדים: אלון, ליאור (עמי ואביבה)
שי, ענת, מיכל (מדי ומנשה)
שירה (מירי וגדעון)
ענבל, נוה (דלית ויובל)
אורנה למדה בכפר יהושע, גן, בי״ס יסודי ובי״ס תיכון, עד כתה י״א.
חשיבות מיוחדת בבה״ס בכפר ניתנה ללימודי הטבע, ע״י המורה מנחם זהרוני.
אורנה מאד אהבה ציפורים וידעה לזהותן בשמותיהן לפי המראה או הצליל.
כבת כפר יהושע היתה קרובה מאד לחקלאות ולאדמה והיתה חרוצה מאין כמוה. שכשהיה צריך לדלל תירס אורנה היתה מתכופפת בתחילת השורה ומתיישרת רק בסוף השורה לאחר 200-300 מטר ועוקפת את כולם.
בגיל 17 התגייסה לפלמ״ח, עברה בצריפין קורס קשר והוצבה בחטיבת הראל תחת פיקודו של יצחק רבין. שירתה בבית פפרמן (שלפני כן היה בית הבראה של עובדי ים המלח), ששימש כמטה החטיבה בזמן הקרבות על ירושלים. היא סיפרה שיצחק רבין המתין בקוצר רוח עד שפענחה את ההודעה על שחרור הר אדר. יום אחד שבה ממשמרת ומצאה על מיטתה פגז תותח שלא התפוצץ.
תמיד הרגישה חלק מחבורה מלוכדת שתרמה להקמת המדינה.
אחרי המלחמה שבה לכפר יהושע, ופגשה את שמואל, שאז עבד כשומר לילה בכפר. הם התאהבו ונשאו.
אורנה ושמואל הגיעו לבית שערים, לנחלה שהתפנתה. במקום היה צריף קטן שכלל חדר אחד ומטבחון. הם החלו לעבוד קשה בחקלאות בצוותא, ולהשלמת הפרנסה שמואל עבד גם בריצוף הבתים בכפר. הם גידלו פרות ברפת, לול מטילות, גידולי שדה מגוונים, עגלים, מטעי נשירים, פרדסים, אבוקדו ועוד ועוד. הגידולים השתנו לאורך השנים.
בתחילת שנות ה-60 שמואל החל לעבוד בהקמה ואח״כ בניהול בית האריזה לפרי הדר ואורנה המשיכה לעבוד בחקלאות. במשק היו פרדסים ואבוקדו, שלא חייבו את שמואל לעבודה יומיומית במשק. אורנה החזיקה את לול המטילות ולבד גידלה גלדיולות (סייפנים): שתלה את הפקעות, טיפלה בעשבים, קטפה סחבה חבילות סייפנים כבדות על הכתף עד קצה השורה, ואח״כ חבילות ששקלו עשרות קילוגרמים אל הקירור הציבורי. בימי חמישי שמואל היה מוביל את הפרחים לתנובה. לקראת חגי תשרי העבודה בפרחים היתה בשיאה. בקטיף האבוקדו אורנה היתה אלופה. במשפחה כונתה "עין הנץ", היו לה את העיניים הטובות ביותר, היא לא וויתרה והצליחה לזהות את הפירות הירוקים החבויים והגבוהים.
בתחילת שנות ה-70 החליטה אורנה לשוב לספסל הלימודים. היא החלה לנסוע למכללת אוהל שרה, ואח״כ נרשמה לאוניברסיטת חיפה, וסיימה תואר ראשון באונ׳ חיפה.
בחורף אחד הערבים בשנת 1976, בשובה מהלימודים צעדה ברגל בבית שערים, ונפגעה על ידי רכב שדרס אותה. אורנה נפגעה קשות ברגלה והפגיעה הזו ברגל הציקה לה עד יומה האחרון, גרמה לכאבים ברגל, בירך, ובגב.
אבל אורנה לא וויתרה. עם הגבס חזרה לפעילות. נהגה בטרקטור פורד הכחול עם הגבס, חזרה לספסל הלימודים ואפילו ישבה עם רגלה הנתונה בתוך גבס גדול על חבילות החציר בחגיגות ה-40 למושב והנחתה את הערב.
בשנת 1981 נפתח במתנ״ס מגדל העמק פרויקט תהילה, כיתות להשכלת מבוגרים להנחלת הלשון. אורנה התחילה בעבודה שהיתה עבורה עבודת קודש. בשנתיים הראשונות הוקם בית ספר מפואר בו למדו כ- 400 תלמידים ותלמידות, ואז אורנה נתמנתה לנהל את הפרויקט הזה. המקום שיגשג ופרח, כל הזמן הצטרפו עוד ועוד תלמידות. אורנה אהבה את העבודה ואת התלמידים אהבה גדולה. היא היתה מיודדת ומוערכת ע״י המנהלים והמפקחים הארציים בפרויקט והם היו באים לבקר לעיתים קרובות ולהתרשם מהפעילות הרבה.
אורנה היתה פעילה מאד בחיי הכפר, בוועדת תרבות ובכל פעילויות התרבות. בקולה החזק ובקריאתה הרהוטה השתתפה תמיד באירועי הכפר, עצב ושמחה. (קראה את "מגש הכסף" בחגיגות יום העצמאות, הספידה בלוויות). בחתונות בבית שערים השתתפה בריקוד השרלה המסורתי, תפקידה הקבוע היה הגבירה בשמלת הסאטן הסגולה (כשמיכה שומן היה הגביר).
אורנה החזיקה את הספריה בבית שערים. נסעה לסוכנות הספרים בן ארצי בהדר בחיפה, ודאגה לרכישת הספרים החדשים עבור הספריה. התמידה לפתוח את הספריה כדי שהחברים יוכלו להשאיל ספרי קריאה. (בשלב מסוים רתמה לספריה את אתי דווידזון, שהמשיכה לטפל בספריה גם כשאורנה פרשה מהתנדבות זו).
אורנה עסקה גם בהתנדבות מחוץ למושב. התנדבה בבית חולים עפולה במכון האיזוטופים. אחרי שחלתה בסרטן השד, התנדבה באגודה למלחמה בסרטן במסגרת "יד להחלמה". נסעה לבתי חולים לנשים שזה עתה חלו, וסייעה להן בידע ובניסיון שלה, ובעידוד.
תחביבה הגדול של אורנה היתה הגינה. היא אהבה גינת פרא פורחת. השקיעה שעות רבות של עבודה בגינה. היתה נכנסת הביתה רק ממש בחושך, עם גב כואב מעבודה עם הקלשון או המעדר והכפיפות הרבות.
בשנת 2005 הצטרפה לחוג כתיבה יוצרת. תמיד עסקה בקריאה, אך החליטה גם לכתוב. בהשראת החוג כתבה מידי שבוע סיפורים וקטעים המבוססים על זיכרונות מחייה, על דמויות שאהבה, משפחה וחברים.
אורנה רצתה שיזכרו אותה חזקה, וכך ראוי שנזכרה תמיד.
יהי זכרה ברוך.
כתבה הבת - מירי
