מושב בית שערים

עובדיה אברמסון ז״ל

בן שרה ורפאל

נולד ב- 1916

בטבריה

נפטר ב-1990

בן 74 במותו.

עובדיה אברמסון

1990-1916

עובדיה אברמסון נולד במושבה יבנאל, למשפחת חקלאים גדולה ומבוססת, שהגיעה לארץ בעליה השניה בשנת 1906. פוגרומים שהתחוללו בעיירות ברוסיה דרבנו את היהודים לברוח לארץ. המשפחה שעלתה בשלמותה, הורים ושמונת ילדיהם, התיישבה בגליל.

עובדיה נולד לרפאל, הבן הבכור. חמישה אחים ואחיות היו לו. כולם נולדו צברים לכל דבר, בעלי שורשים עמוקים, נטולי תסביכי הגלות, חופשיים ומשוחררים בהתנהגותם.

בשנת 1935 סיים את לימודיו בביה״ס התיכון החקלאי "מקווה ישראל", כשהציון

10 ניתן לו בתעודת הגמר בשני מקצועות: מכניקה חקלאית, וגידולי תבואות.

מקצועות אלו הם שקבעו את דרך חייו ועיסוקו בעתיד.

בגמר לימודיו חזר עובדיה למשק הוריו לעזור. בתקופה זו החלו "המאורעות".

עובדיה התנדב, עם צעירי יבנאל, ל"גפירים", אלה הנוטרים שנתנו אבטחה צמודה

לעובדים בשדות. הנוטרים נמנו עם "ההגנה".

במשך כל השנים בהן עבד עובדיה במשק של אביו חלם לעסוק בשני דברים שאותם

אהב, עבודה עם מכונות חקלאיות, ועבודה כמאמן ספורט. את שני חלומות אלה

הוא הגשים.

ב 1937 נתמנה כאחראי על משק המכונות ביבנאל, ובמקביל החל לעבוד כמדריך

ספורט לנוער, וכמאמן התעמלות אישי לקבוצות גברים ונשים.

בשנת 1939 פגש את אישתו יהודית שהיגיע במסגרת גרעין הכשרה מקיבוץ חצור.

ב 1941 התחתנו עובדיה ויהודית, עזבו את יבנאל, והתחילו פרק חדש בחייהם. פרק

בית שערים. שם כבר היו שתי אחיותיו חברות מושב, דבורה ונתק ויינברג, וגאולה

ומנחם טייבר. בבית שערים התמנה עובדיה כמנהל משק המכונות, וכאחראי על

גידולי הפלחה.

במקביל המשיך כל השנים הללו בפעילותו האהובה השניה - הספורט. היה מדריך

ספורט לנוער שוליים שהיגיע למושב, היה במשך שנים ארוכות רכז ועדת התרבות,

שבמסגרתה הכין הופעות מרשימות בהתעמלות ו"פירמידות" לנוער הצעיר. בנוסף

לכך ארגן את חגיגות המושב בחגים, ארגן תחרויות ספורט פנימיות ואזוריות

שבסופן ניתנו תעודות ומדליות. והיה זה הוא שהביא את ריקוד ה"שרל׳ה"

המסורתי הראשון לחתונתם של מיכה ותלמה שומן. תרומתו במשך הרבה מאוד

שנים לתרבות הכפר הייתה מרשימה.

ב 1948 הוצע לו ללמוד הוראת התעמלות ב"מכון וינגייט" שהוקם ליד נתניה, אך

עובדיה כבר היה אב לשלוש בנות ולא יכל לעזוב את עבודתו ומשפחתו. כתחליף

קיבל על עצמו להיות "ציר" תנועת "הפועל" באזור הצפון. בשנת 1964 נסגר מוסך

המכונות החקלאיות במושב, ועובדיה עבר לעבוד ב"משביר המרכזי" בחיפה, כסוכן

מכירות של טרקטורים, וכיבואן של טרקטור "הג׳ון דיר".

סגירת המוסך סיימה פרק עיקרי בחייו של עובדיה, המוסך בהנהלתו היה דוגמא

ומופת לסדר וניקיון. בחורים צעירים מהמושב עברו את הכשרתם הראשונה

בעבודה עצמאית אצלו בגרז׳. נערים צעירים שלא מצאו את מקומם, מצאו את

מקומם אצלו, והוא שמח לקבלם, גם כדי לעזור, וגם כי אהב אנשים צעירים.

ב 1969 נפטרה אישתו יהודית לאחר מחלה קשה.

בשנת 1973 התחתן שוב ועזב לטבעון.

ב 1990 נפטר עובדיה והוא בן 74 במותו.

שלוש בנותיו הגשימו את חלומו. שרהל׳ה ורחלי, שתיהן מורות להתעמלות, ואפי

מפקחת ארצית במשרד החינוך. כל שבעת נכדיו לומדים במוסדות להשכלה גבוהה,

וזוכרים את סבא עובדיה האוהב, החביב והשמח, שליווה אותם במשך ילדותם.

כתבה רחלי.