מושב בית שערים

יוסף (יוסקה) דוידסון ז״ל

בן חיה ומשה

נולד ב- 1910

ברוסיה

נפטר ב-1995

בן 85 במותו.

יוסף (יוסקה) דוידסון.

יוסף נולד ב-22/2/1910 בעיר לידה שברוסיה. בן בכור להוריו חיה ומשה דוידסון. בהיותו תינוק עברה המשפחה לעיירה איבייה-אז בפולין וכיום בילרוס, ושם נולדו אחותו רחל ואחיו יצחק (אייזיק). במלחמת העולם הראשונה עברו לכפר מיקולאיבה, ליד נהר הניימן, שעל מימיו הועברו העצים שבהם סחר אבי המשפחה.

יוסף למד תחילה בחדר ואחר כך אצל מורה פרטי.

בשנות העשרים כבר פעלו תנועות נוער ציוניות, ויוסף, חניך החלוץ הצעיר, התכונן לעלות לארץ.

בדצמבר 1925, בטרם מלאו לו 16 שנה, עלה לבדו והיגיע לבית דודו-אחי אביו, ודודניו, במושב בלפוריה.

שם פגש את סמיק (שורש) וצבי רשפון ויחד החלו לחלום על כפר חדש.

בראשיתו היה זה חלום של נערים: הם יבנו כפר ליד הירדן, ירכבו על סוסים ...

אחר כך צמח לתכנית הקמת ארגון להתישבות.

בשנים: 1930-1923 למד בבית הספר החקלאי מקווה ישראל ותקופה זו היתה משמעותית מאוד בחייו. חברו לכיתה אברהם דגן זוכר, שיוסקה התבלט בידע תיאורטי ומעשי, בפעילות רבה בעינינים שבין התלמידים וההנהלה ובחוש ההומור שלו.

עם סיום הלימודים חזר לבלפוריה. בעבודתו כשומר במשק הפועלות בעפולה, הכיר את שרה ומאז היו בקשר.

בינתיים עברה משפחת דודו לרעננה וגם הוא בחיפוש אחר עבודה היגיע לשם ועבד בפרדסי השרון.

בתחילת נובמבר 1934 נישא לשרה. בחצר המשפחה ברעננה הם הקימו את צריפם הקטן. במרץ 1936 נולדה הבת הבכורה עמירה. זמן קצר קודם לכן הגיעה אליהם אימו, שעלתה ארצה לאחר מות האב.

בחודש מאי 1937, כשהצריף היה מוכן בתוך ה"מחנה", הגיעה המשפחה לבית-שערים.

בשנים הראשונות- עבודות חוץ ובנין המשק. המשק התרחב וגם המשפחה, עם הולדת ניצה ב-1940 ואסתר ב-1946.

בהעדר בנים ממשיכים ובשל נסיבות בריאות, יצא לעבודת חוץ בתנובה אקספורט.

למרות הצער על השבתת המשק השתדל להיות אופטימי.

עמירה נישאה לרמי בן שץ מכפר- יהושע ונולדו הנכדות: נורית, טל, רוני ונעמה.

ניצה נישאה לשמואל כץ ונולדו הנכדות: שרון ויעל והנכד: עידו.

כל שנותיו היה איש ספר ובשנים מאוחרות, כשיה פנוי יותר, השתתף בחוגים במושב ומחוצה לו, במידה וכוחו הספיק לו.

בשנותיו האחרונות הפך גם לסבא-רבא גאה לששת הנינים הראשונים.

ב-4 לאפריל 1995 נדם ליבו.

כתבו הבנות: עמירה ואסתר.