מושב בית שערים

יהודה רויניק ז״ל

בן זלדה ודוד

נולד ב- 1905

בוישנוביץ רוסיה

נפטר ב- 1976

בן 71 במותו.

יהודה רויניק

יהודה רויניק נולד ב- 5.12.1905, בעיירה וישנוביץ שברוסיה. בשנת 1919 עלה אביו דוד לארץ, כדי להכין את התשתית לעליית כל משפחתו. יהודה עלה לארץ ב- 1921, עם אמו זלדה, אחיותיו שרה, בתיה ותקוה, דודו, אחי אביו, צבי, ושתי הסבתות.

המשפחה התגוררה בתל-אביב. דוד עבד בבניין ורכש ברח׳ נווה שאנן שני מגרשים עם משקים. הוא הקים רפת קטנה וקנה כמה פרות לחליבה. הילדים הלכו לבית הספר. מאוחר יותר החל יהודה ללמוד את מלאכת הרצענות. המצב הכלכלי בתל-אביב היה קשה.

באותם ימים התארגנה קבוצת צעירים לעליה להתיישבות חקלאית, באישור המרכז החקלאי. שליחים שנשלחו לאיתור מקום מתאים להתיישבות, הציעו את מרחביה שבעמק. במקום פעל קודם ישוב קואופרטיבי שהתפרק, וקבוצה קטנה של חברים שנותרו ממנו, התארגנה במסגרת חברתית-שיתופית של קיבוץ. לצידה חיו במושב מרחביה כמה משפחות אחרות, מיוצאי הקואופרציה. דוד האב שוב הקדים את משפחתו, הגיע למרחביה ב- 1922 והחל בבניית צריף המגורים למשפחתו. ב- 1923 הגיעה המשפחה למרחביה, כשהיא מביאה עמה את הפרות שהחזיקה ברפת בתל-אביב.

כל המשפחה הגדולה, תשע נפשות, התגוררה בצריף אחד, בצפיפות רבה ובתנאי-קיום קשים: הגשם חדר דרך סדקים בגג. אחת הסבתות היתה חולה. את מי השתיה הובילו בחביות על גבי עגלות. במרחביה לא היתה מחלבה ולכן שלחו את החלב, בכדים, ברכבת העמק, ל"המשביר" בחיפה ובתמורה שקיבלו קנו מצרכים בסניף "המשביר" בכפר יחזקאל הסמוך. כל בני המשפחה עבדו ימים ארוכים בשדות והבנות גם טיפלו בגן הירק. כולם ונאלצו להסתפק במזון דל, בעיקר לחם עם זיתים. נברנים אכלו את כל היבול ובמתבן לא היה מספיק מזון לפרות ולבהמות העבודה.

אחרי שנתיים קשות במרחביה החלו משפחות לעזוב את המושב. גם דוד רויניק ומשפחתו עזבו את מרחביה ב- 1930, לאחר שבע שנים, ועברו לרמת-גן, שם פתח דוד סניף של "תנובה" לשיווק. יהודה עבד בבניין והשתכר היטב. מצבה הכלכלי של המשפחה השתפר.

באותה שנה קם ארגון "אפרים", על-שם אפרים צ׳יזיק, שנפל על הגנת חולדה. מטרת הארגון היתה להקים ישובים חקלאיים חדשים, כדי לעבד אדמות מדינה בידיים יהודיות. לארגון חברו בני מושבים ותיקים מבלפוריה, תל-עדשים, נהלל, כפר יהושע, מרחביה, כפר יחזקאל ועוד. יהודה היה בין המצטרפים הראשונים. עבורו, היתה זו הגשמת חלום, שלשמו עלה ארצה. עברו שש שנים עד שחברי הארגון עלו על הקרקע ובזמן הזה הם התגבשו חברתית ושמרו על קשר קבוע, למרות שהיו מפוזרים בכל הארץ. כמה מהם עברו הכשרה מיוחדת כדי ללמוד את עבודות החקלאות ואת דרך ניהול המשק המושבי.

ב- 1933 נוסדה תנועת המושבים, שהציעה לארגון "אפרים" מקומות להתיישב בהם. ב-1935 הכיר יהודה את חסיה אלמן מרמת-גן ושניהם נישאו ועלו על הקרקע בבית-שערים.

גם אחיותיו של יהודה, שנישאו לפניו, בחרו לחיות בהתיישבות העובדת: שרה וישראל בן-חיים בכפר יהושע, בתיה וליפא גולדברג בכפר ויתקין ותקוה ונחום הירשפלד בכפר חגלה. על הימים הראשונים בבית שערים אפשר לקרוא במסמכים ובעלונים שנשמרו בארכיון ובחוברות היובל והזכרון, שיצאו לאור בחגיגות ה- 40, ה- 50 וה- 60 לכפר.

ב- שנתם הראשונה בכפר, 1936, נולד לחסיה ויהודה בנם הבכור, שמעון. ב- 1940 נולד יורם וב- 1942 - הבת נועה (נוקי).

השנים הראשונות היו קשות. הילדים היו קטנים והעבודה במשק לא הספיקה לפרנסה. יהודה, כאחרים, נאלץ לעסוק גם בעבודות-חוץ. מכיוון שסבל מכאבי גב מתמשכים ולא היה מִי שיעזור לו בעבודות, הצטמצם היקף המשק. במשך שנים, עד שהבנים גדלו ונטלו את ניהול המשק לידיהם, היה יהודה חולב את הפרות בכל בוקר בחמש והיה הולך לעבוד בצרכניית הכפר. את עבודות השדה והמשק השאיר לילדים. בערב היה שב הביתה וחולב את חליבת הערב ובתורו היה גם שומר בלילות. היה קשה וחסיה העלתה מדי פעם את הרעיון לעזוב את הכפר - אך הדבר לא התקבל כלל על דעתו של יהודה.

בשנות ה- 30 נטלו חברי בית שערים ויהודה בתוכם, חלק בהקמת ישובי "חומה ומגדל", לפי קריאת ההנהגה. עם הכרזת המדינה, במלחמת העצמאות, נקראו חברי בית שערים, שהיו חברי "ההגנה" עוד מימי המדינה-שבדרך, להגן על ישובים יהודים ולשמור על ישובי הערבים שנכבשו. יהודה נענה לכל קריאה ונטל חלק בכל שליחות ומשימה.

בסופו של דבר, ראה יהודה ברכה בעמלו: שמעון ויורם בגרו וחזרו למשק אחרי השירות בצבא והפכו לרפתנים מעולים. הרפת גדלה, הוקם מכון-חליבה מודרני והמשק התרחב. שמעון ויורם ומשפחותיהם חיים בבית שערים וממשיכים לנהל במשותף משק חלב ועגלים לבשר. נוקי נישאה ליצחק בן-נר, בן כפר יהושע, עזבה את הכפר לרמת-גן. כיום הם מתגוררים בתל-אביב ולהם בת, גלי, ובן, גיא, שהביאו להם חמישה נכדים. יורם נשוי לחנה לבית לובימוב ממגדל שלחוף הכנרת. נולדו להם ארבעה ילדים: תומר, איתן, דלית ויהודה, הקרוי על שם סבו. תומר ז״ל נהרג בגיל 17, בתאונת אופנוע. שמעון נישא לאסתר לבית הורוביץ מבאר שבע ונולדו להם דנה, יהודית (הקרויה ע״ש סבא יהודה), איה והגר. כשהיה יהודה בן 70, חלה בסרטן ונפטר ב- 1976, בהיותו בן. 71 שנה.

(נכתב ב- 22.5.2000)