מושב בית שערים

שרה חומש ז״ל

בת צפורה ומנחם

נולדה ב- 1905

בהורוכוב פולין

נפטרה ב- 1995

בת 90 במותה.

אמא

אמא צמעה ומסורה עם המון אהבה,

אמא של בית שאף פעם אותו לא עזבה לשניה.

אמא של שלווה ונשיקות פרידה.

אמא של סודות, של ריחות וטעמים

אמא בכל מובן המילה!

כמו נמלה עמלה כך זכורה את לי כמעט 50 שנה.

תמיד עושה למען המשפחה והסביבה.

מותירה רק מעט זמן לעצמך ומעט מאד בצלחתך.

מי לא יזכור את "העוגיות של אמא" - "העוגיות של סבתא",

השטרודל, הגריבן, הקרפלך ומרק בפירות ועוד המון מטעמים

שהיו חלק ממך וטעים כטעם האהבה והדאגה.

היית אחרונה שמכבה את האור וראשונה

ליקיצה לעוד יום עמל והכנה.

רצה בין הרפת לבית מנקה ומסדרת

וכל הזמן שומרת על דימוי של משפחה לתפארת.

דואגת שהכל יהיה על מי מנוחות וכשהיו מתגלים בקיעים

אותך הראשונה זה הכניס לחרדה ומיד לשלום דאגת

והפעלת את כולם עד שנרגעת.

בשנים האחרונות כבו בכל פעם עוד אורות בגוף הקטן והנפש

הגדולה, באדם שבך: הפסקת לדבר ולהבין, לא הכרת,

לא שמעת ורק "הצימוק" נקודת החן הבולטת בסנטרך נשאר לנו

כסימן היכר ממך.

מתגעגעת אני כבר כמה שנים לך אימא בעלת היד הגרומה,

לנשיקות הפרידה, לביקורים אצלינו ביגור עם הסל שהביא את

ריח וטעם הבית שכה טיפחת ועשית למען כולנו.

מתגעגעת לריח שלך, לתבשילים לכוסמת, לעוגה, לסדינים

המתוחים על המיטה הגדולה.

לטלפון השבועי ביננו, להרבה הרבה סימני חיים שהיו כקודים

בין שתינו, לאהבה ולדאגה שהיתה ביננו.

כך 90 שנה חלפו עברו- מסכת חיים שלמה.

בשקט ובצנעה חיית ובשקט נפרדת מהחיים- בלי מילים,

כמו בחיים כך בסופם בשקט בשקט חמקת מכולם.

עתה אני מבינה מה פרוש האמירה שבה משתמשים בהספד

של חברים ביגור המגיעים לקבורה-

"תמו חיים מלאים על אדמת ... "

נשארת בליבי האם האהובה והנמרצת הקטנה בגופך

אך הגדולה בנפשך, את בדרכך עשית את הטוב ביותר שאפשר

והשארת אותנו על אף גילנו ה"מופלג" מיותמים ועצובים ..

נוחי בשלום אימא יקרה שלי.

באהבה רבה

צפורה- יגור 1995