מושב בית שערים

רחל ויוסף הלר ז״ל

רחל ויוסף הלר

נולדו בפולין שהיתה חלק מהממלכה האוסטרו הונגרית במאה שעברה.

יוסף נולד ב-18.1.1880 ורחל נולדה ב-7.1.1882.

נישאו בפולין ונולדו להם שתי בנות מרגלית באוגוסט 1909 וקלרה בינואר 1910.

כאשר הבנות היו קטנות בנות שלוש וארבע שנים גוייס סבא יוסף לצבא במלחמת העולם הראשונה, סבתא רחל נשארה לבד ללא פרנסה וללא שום ידיעה מסבא יוסף, החליטה לעבור לאוסטריה לעיר וינה שם היו לה בני משפחה. לאחר חיפושים רבים מצא סבא יוסף את משפחתו בוינה ושם השתקעו.

סבא עבד כמנהל חשבונות וסבתא עקרת בית. נולד להם בן ששמו היה הני ב-1919.

הבנות גדלו והלכו לתנועת נוער ציוניות חלוצות ועלו לארץ ישראל להכשרה ב 1929.

סבא וסבתא נשארו בוינה עם בנם הצעיר, ועם עליית הנאצים לשלטון ב-1939 החליטו לעלות לארץ ישראל.

הבן הצעיר נשאר כדי להדריק נוער ולהעלותו לארץ ישראל, אולם הגורל לא אפשר לו להגשים את חלומו והוא נרצח ע״י הנאצים בלגרב שביגוסלביה.

כאשר סבא וסבתא הגיעו לארץ היו אלה זמנים קשים של צנע ומאורעות.

סבא קבל עבודה של מנהל חשבונות במזכירות בית שערים, וסבתא היתה עקרת בית-בשלה אפתה ופנקה אותנו כדי שאמא ,ביתה מרגלית תוכל לעבוד במשק. סבא היה גבאי וחזן בבית הכנסת שהופעל בשבתות וחגים.

כולנו גרנו בצריף אחד שלושה דורות תחת קורת גג אחת. כל ילדי הכפר קנאו בנו שיש לנו סבא וסבתא. כל הפסקה בבית הספר הלכו לסבא יוסף לבקש סוכריות.

אני נזכרת בערב שישבתי על סבא והוא שר לי בקולו הנעים "בא מרגוע לעמל" ועוד שירים שעד היום מזכירים לי אותו.

ספא יוסף וסבתא רחל זכו ל-4 נכדים, שניים מהם בבית שערים דלית ויגאל,ול1 נינים.

כאשר ילדתי (דליה)את בתי הבכורה ענת הגננות בבית שערים בקשו לבוא עם ילדי הגן

להראות להם ארבעה דורות.

ספא וסבתא הגיעו לשיבה וכל אחד מהם נפטר

בגיל 93 שנה, בהפרש של 3 שנים.

סבא נפטר ב1976 וסבתא רחל ב1979.

עד היום אנו זוכרים אותם באהבה ומתגעגעים אליהם.

כתבה דליה