מושב בית שערים

מנחם וינברג ז״ל

בן דבורה ונחמן (נתק) וינברג

נולד 20.4.1932

ב-מגדל ישראל

נפטר ב-30.11.2009

בן- 77 היה במותו.

הספד לאחי מנחם

אחי מנחם הגדול הלך לעולמו!

נולד במגדל בשנת 1932 בקבוצת "שחריה" להורינו נחמן (נתק) ודבורה וינברג. בשנת 1936 הגיע עם הוריו מראשוני בית שערים למושב., גדל במושב למד כתות א-ב בבית הספר בבית שערים, ולאחר מכן בנהלל.

בגיל 14 עבר ללמוד בכפר הנוער בן-שמן, וכעבור שלוש שנים חזר הביתה ועזר בעבודות המשק. בגיל 19 התגייס לצה״ל ושירת בסיירת גולני.

בשנת 1956 נישא למלכה קרנש ממושב משמר השלושה. וביחד הקימו משק שנקנה עבורם ממשפחת קורנגולד בבית שערים.

במשק הייתה רפת חלב ועגלים. שניהם עבדו במשק.

נולדו להם ארבעה ילדים: מיכל, מוטקה, מירב ורפי.

מנחם שהיה גבר חזק מאוד אהב לעזור לאנשים כאשר התבקש, במיוחד בדברים שהיו זקוקים לכוח רב.

לפני כעשרים שנה חלתה מלכה במחלת סכרת קשה ולא יכלה להמשיך לעבוד במשק ולכן החכירו את מכסת החלב שלהם למשק אחר במושב תמורת סכום חודשי מסוים. מנחם חיפש עבודה ומצא עבודה בהובלות עבור הטכניון בחיפה עם הטנדר שהיה ברשותו.

לפני כחמש שנים פקד אותו אירוע מוחי ולאחריו לא עבד יותר.

נולדו להם נכדים ושתי נינות תאומות.

מנחם ישב בבית, טייל במושב והיה נוסע יום יום לסב-יום שם קיבל טיפול והרבה אהבה וגם מצא חברה קרובה ונעימה.

לפני שבוע נפל בסב-יום והועבר לבית החולים העמק. שם נבדק והרופאים לא ידעו להחליט מה קרה לו. בתחילה דובר על שפעת החזירים ולאחר מכן על בעיות בלבו לבסוף קבעו שיש לו חיידק בדם.

הלילה נפטר כתוצאה מתסחיף בריאות שנוצר בגלל החיידק והוא בן 77.

כל המשפחה - המומה כי בשבת עדיין הרגיש בטוב ושוחח עם ילדיו.

יהיה זכרך ברוך.

מאחיך האוהב עודד.

30/11/2009

נ.ב "שחריה" הצטרפה ל"ארגון אפרים" עוד כשהיו במגדל. ובאו להתיישב בבית שערים כקבוצה אחת.

30/11/2009

הלוית מנחם וינברג

אפרד ממנחם בכמה מילים ואתחיל מהסוף.

בשבוע שעבר כשהתבשרנו שמלכה חוזרת הביתה מביה״ח לאחר תקופה ממושכת שמחתי כמו כולם. כמעט במקביל שמעתי שמנחם אושפז עם מחלת חום. למחרת אמר לי רפי שהחום ירד והנחתי שעם הטיפול המקצועי והמסור של בית החולים הוא יבריא במהרה וישוב הביתה גם הוא. התבדיתי.

מנחם היה מעין "שומר בשער" של הכפר. שעות רבות ישב על הספסל סמוך לביתם, או על המרפסת. צפה בעוברים ושבים, ביוצאים ובנכנסים וכל אחד זכה לנפנוף יד ידידותי. ברכת שלום צנועה לכולם, ידענו שאם הוא שם אז הכל פחות או יותר רגיל.

נתק הגיע מסימיאטיץ ודבורה מיבנאל, והם מילאו את צו השעה של אותה תקופה, התישבות, חלוציות, ציונות.

מנחם נולד לפני הקמתה של בית שערים והגיע הנה כילד. הוא גדל בחברת ילדים מצומצמת שהיתה כאן, והיה שובב גדול. עקב קושי בלימודים עבר מנחם ללמוד בבן- שמן, מוסד חינוכי משובח, וחזר משם לאחר מספר שנים.

לאורך כל שנותיו היה מנחם איש נעים הליכות, אוהב אדם, מאיר פנים ומתעניין בזולת.

כשנשא את מלכה לאישה קנו את המשק של משפחת קורנגולד שעזבה, ובאופן טבעי החלו לעבוד במשק הזה.

בחירתו במלכה לבת זוגו לכל החיים הביאה את שניהם ליצירת משפחה עם ארבעה ילדים שלא תמיד היה קל לפרנס ולגדל.

מלכה, אישה ראויה לכל שבח לכל הדעות, היתה עזר נכבד ביותר בעבודות המשק ובעיקר ברפת. משלא הספיק המשק למלא את הצרכים עבר מנחם לעבודת הובלות במשאית הקטנה שרכש. כך נוצר מקור הכנסה נוסף שהקל על הפרנסה.

בשנים האחרונות הורע מצב בריאותו. מנחם החל לבקר ב"סב-יום" גם לצורך שיקום וגם לצורך בילוי. בזמנו הפנוי תיפקד בבית עצמאית שבעיקר מירב המסורה ושני הבנים עוזרים בשעת הצורך.

מנחם היה חלק מנוף הבסיסי של הכפר, דמות שאי אפשר להפרידה מהסביבה ובך נזכור אותו: מנפנף ביד לשלום כשהמחווה הנעימה נראית בברור גם כשהדיבּור נפגע מעט.

למלכה, לבנים ולבנות. לנכדים ולעודד האח ומשפחתו- שלא תדעו עוד צער ודאבה.

פרחה פלד.