מושב בית שערים

יוסף ראובני ז״ל

בן ברטה ושאול רובין - ראובני

נולד ב- 16.1.1938

בבית שערים

נפטר ב-30.11.2016

בן- 79 היה במותו.

הלווית יוסף ראובני - 30.11.2016

גם יוסי כבר לא אתנו. בבואנו להיפרד ממנו אי אפשר שלא להזכיר ולזכור את תמר זולר אחותו הגדולה שנפטרה בבאר טוביה (שם חיה) לפני מספר שנים.

בוודאי שזו גם הזדמנות להזכיר את הוריו של יוסי, שאול וברטה. אבא שאול עבד כמנהל חשבונות ובעת שהיה עם קבוצת "שחריה" במושבה מגדל הכיר בטבריה את ברטה ושם קשרו את גורלם המשותף.

על אימא ברטה האחות הרחמנית, הידענית והאצילית, המסורה והאהובה על כולם - אפשר לספר בהזדמנות אחרת. ההורים אם כן היו ממייסדי בית שערים.

יוסי היה ילד שקט שלא בלט במיוחד במעשי קונדס. יוסי הצטיין בתבונתו ובטוב לבו. גם בבגרותו בלט בשכלו החריף בידיעותיו ובשנינותו.

היה תלמיד טוב בבה״ס היסודי בכפר ובכתות ההמשך בכפר יהושע, הציג תמיד מחשבה מקורית הרבה מעבר לחבריו ללימודים. התגייס לצה״ל לפני בני כתתו, והשתתף כלוחם במבצע קדש.

לאחר השחרור מצה״ל חזר למשק הוריו, הפרדס ומטע האבוקדו היו הענף המרכזי במשק הזה, בהמשך הקים משפחה משלו וטיפח את הבת לירון באהבה.

יוסי התמסר מאוד לפרדס והפרדס השיב לו בהרבה פרי משובח. מאחר שהפרדסים נזקקו לריסוסים תמידיים התמחה יוסי גם בטיפול הזה, ואף נתן שרותי ריסוס לפרדסים נוספים במושב, ומחוצה לו.

עד לשנים האחרונות ראינו אותו על הטרקטור הרתום למרסס ומניף את ידו לשלום, נוסע או חוזר מעוד ריסוס גם כשבריאתו כבר לא הייתה תקינה, ממחלת הסוכרת סבל שנים רבות, לסוכרת נוספו מחלות נוספות. יוסי הסמל של הפרדסן הנוהג בטרקטור עם מרסס נעלם מנוף השדות, אחרי שנות סבל רב מהמחלות בהן לקה, האשפוזים בבתי החולים על הטיפולים הקשים, נמלאה

סאת סבלו והוא הלך לעולמו שלשום. יהי זכרו ברוך.

כתבה פרחה פלד

אבא,

עברה שנה ... ולא עובר יום שאני לא מתגעגעת. לא עוברת דקה שבה אני לא מרגישה היטב אילו נעליים גדולות השארת לי למלא ואיזו תהום ענקית נשארה לי עמוק בלב.

אתה חסר לי.

אתה חסר לי באלף ואחת צורות קטנות וצורות גדולות. לא פעם אני שואלת את עצמי אם היית מתנהל אחרת ממני בטיפול במשק או בענייני הכספים למרות שאני יודעת שאין לשאלה שום משמעות מלבד געגוע.

והגעגוע נישאר ... אומנם עברה שנה אבל הוא כמו קוץ שלא ניתן להוציא, דוקר ... כואב ... ומעלה מוגלה. וכאב הזיכרון עולה כל פעם מחדש. ויש אלף ואחת דברים קטנים שפעם היו חסרי משמעות והיום ...

לפעמים כשאני עוצמת עיניים ממש חזק אני כמעט מרגישה אותך ליידי. אבל הכמעט אף פעם לא מספיק.

לפני שבוע ישבתי על הר מתחת לעץ והקשבתי להקלטות שלנו יחד. ישבתי ובכיתי. כי כבר שכחתי. שכחתי כמה יהיה לך קשה לקראת הסוף וכמה מוכן היית ללכת. ושכחתי כמה ניסיתי להחזיק ממך ולשמר משהו ממך ומשהו מהסיפורים שלך. גם שכחתי כמה מעט הספקנו וכמו שאמרת התחלנו מאוחר מידי. והיום כששואלים אותי דברים שרק אתה היית יודע אני מוצאת את עצמי נתקעת ... פשוט לא יודעת מה לעשות עם עצמי ומבינה כמה ממך הלך ולא יחזור. וכמה אני איבדתי.

אני יודעת שאמרת בלי דמעות, אז אני מצטערת לא הולך לי. כי איך אני יכולה להיות בלי דמעות כשכל מה שאני רוצה זה את אבא שלי בחזרה?

אני אסע עוד אלף פעם לבלינסון או אעשה כל דבר שהוא רק כדי לבלות אתך עוד חמש דקות ... רק חמש דקות להרגיש את התלתלים שלך, להריח את הריח שלך ולשמוע את האנחה שלך שאומרת לי לשחרר ולתת לך לנוח ... וקשה לי, קשה לי כל כך שזה לא יאומן.

אבל רציתי שתדע שעם כל הקושי הכל בסך הכל בסדר. הראש שלי מעל למים ואני לומדת לשחות. אני מתקדמת בעבודה ובונה את עצמי לאט לאט מחדש. אז נכון קשה לי ואני מתגעגעת ועם זאת הכל בסך הכל בסדר ...

שיר המעלות:

אשא עיני אל-ההרים, מאין יבא עזרי.

עזרי, מעם השם, עושה שמים וארץ.

אל יתן למוט רגלך; אל ינום שומרך.

הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל.

השם שומרך השם צלך על-יד ימינך.

יומם השמש לא יככה וירח בלילה.

השם ישמורך מכל-רע ישמור את-נפשך.

השם ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם.

ראובני יוסף ז״ל נולד בישראל - בבית החולים "העמק" בעפולה

תאריך לידה - 16.01.1938 - י״ד בשבט התרצ״ח. קיבל כחקלאי פנקס חבר מההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל בשנת 1958.

שמות ההורים - ברטה (טוך/רובין) ראובני בת בלנקה ויוסף נולדה בוינה באוסטריה.

תאריך לידה - 22.3.1903. כתב מינוי לעובדת קבועה כאחות במושב בית שערים קיבלה ב- 18 באפריל 1945. פרשה לפנסיה ב- 3.4.1963.

נפטרה ביום 31.3.1979 - ג׳ בניסן התשל״ט.

שאול (רובין) ראובני בן חיה-פרומה ויעקב, נולד בפולין בשנת 1900. עבד כמנהל חשבונות בקופת חולים בטבריה. קיבל בשנת תרפ״ה תעודת זיכרון מקרן קיימת לישראל בעד השתתפות חרוצה בעבודת הקרן הקיימת לישראל.

נישאו ב- ראשון בשבת ב׳ בחודש ניסן שנת חמשת אלפים שש מאות תשעים ושבע. ביום 12.2.1939 נחתם חוזה בינם לבין קרן היסוד בע״מ, כמתיישבים וחקלאים במושב בית שערים.

האחות - תמר (ראובני) זולר, ז״ל נולדה בבית החולים "העמק" בעפולה.

נישאה לצביקה זולר ממושב באר טוביה. נולדו שלושה ילדים: לאה, אמיר, נירית.

בת הזוג - ראובני עליזה - נולדה בבית החולים "העמק" בעפולה.

תאריך לידה - 15.5.1945 - ג׳ בסיון התש״ה.

תאריך הנישואים - 29.10.74 - יג׳ חשון שלושים וחמש.

הבת - ראובני לירון, נולדה בבית החולים "העמק" בעפולה.

תאריך לידה 22.01.1980 - ה׳ בשבט התש״ם.

חאריך פטירה - 28.11.2016 - כ״ה בשבט התשע״ד.

השכלה - בית ספר יסודי - בבית הספר העממי לילדי עובדים במושב בית שערים.

כיתות המשך בבית הספר בכפר יהושע. קורסים לאחזקת משק חקלאי, פרדס, ריסוסים, והשימוש הנכון בחומרי הדברה.

שירות צבאי - תאריך גיוס 1.11.1955. שירת כאיש קשר בחיל תותחנים, הוצב בדרום הארץ ושוחרר משירות מילואים בדרגת סמל ב- 29.6.1975.

עבודה בחקלאות - בעל רפת קטנה, פרדס לגידול ושיווק אשכוליות, קלמנטינות, ואבוקדו. סככת צל לשיווק ליצוא של רוסקוס ואוונימוס. תרם רבות לענף הפרדס במושב. ריסס בפרדסים נגד מזיקים, ונגד עשבים במשקים ובשדות - לפי הזמנה.

עבודה אחרת - קריאת שעוני המים במושב בית שערים, לקיחת דגימות ברפתות לבדיקת אחוזי השומן בחלב במחלבת תל יוסף. מילא תפקידים ציבוריים במושב והשתתף במספר וועדות. דאג ככל האפשר שייעשה צדק, ושמר מכל משמר על חלקת האלוהים הקטנה שלו - שהקים במו ידיו.

תחביבים - בעלי חיים, טיולים בחיק הטבע, שימחו אותו דברים פשוטים ביותר.

כשהפך למוגבל בהתניידות, שימש עבורו המחשב הנייד כאמצעי תקשורת יחיד עם הסביבה, ומעט החברים אשר עמם עדיין לא נותק הקשר - ודאגו לרווחתו.

כתבה עליזה ראובני