מושב בית שערים

אמציה כהן ז״ל

בן גאולה ואברהם כהן

נולד ב-4.7.1944

ב-בבית שערים

נפטר ב-10.4.2010

בן 67 היה במותו.

אמציה כהן

אמציה נולד בבית שערים. לגאולה ואברהם כהן ב-3.7.1944.

אחריו נולד אחיו הצעיר רוני.

אמציה נישא למימי (ימימה) שטרנקלר. אחרי נשואיו עברו לגור במשק שטרנקלר.

אמציה היה ילד מופנם ורגיש מאוד, אהב לקרוא, לשיר ולהאזין למוזיקה.

למד בבית הספר בבית שערים, וכשהוא נסגר עברה כתתו ללמוד בבית הספר היסודי בנהלל. המשך לימודיו היה בבית הספר המקצועי באפיקים. בתקופת לימודיו גר בקיבוץ אשדות יעקב וחווה חיים בקיבוץ.

היה חבר טוב של דני שיצר שהיה שובב ויחד עשו תעלולי נעורים שדני יזם.

מפאת בעית לב קלה נפסל לשרות צבאי אבל סופח לכוחות הכוננות במושב.

בשנים אלה עבד מספר שנים במוסך של הדוד יצחק אגדי בנהלל. אחר כך חזר למשק כבן ממשיך. תוך כדי כך החל גם לעבוד בהובלת תערובת מהמכון בכפר למשקים.

אחר כך כשמחסן ההספקה בבית שערים נסגר, עבר להוביל תערובת ממכון התערובת בנהלל.

בשנים מאוחרות יותר גילה רצון לכתיבת זכרונות מהילדות, הנעורים ואירועים משפחתיים. הסיפורים רובם הומוריסטיים, אותם אהב לקרוא במפגשים משפחתיים. לבסוף הוציאם בספר בהוצאה פרטית. ממש לפני פטירתו.

אמציה נפטר ממחלה קשה ב-10.4.2011

יהיה זכרו נצור בקרבנו.

כתבה: דרורה.

אמציה

אמציה נולד במושב בית שערים ב-4.7.1944 להוריו גאולה ואברהם כהן ז״ל ולאחיו ואחותו עובד דרורה ורוני יב״לא.

ילד יפה תואר בחיצוניותו, כשכל תו ותו בפניו משורטט כמעשה אומן.

בגן הילדים אצל יהודית ואחר כך בבי״הס בכפר היתה לאמציה נוכחות בולטת ושונה, עדין, רגיש, שקט ועדיין כל כך מורגש בחברה. גם כשהצטרף לא אחת בגיל הנעורים למעשי הקונדס, היו לו גבולות של הוגנות, רגישות והתחשבות בזולת.

ילד ואח״כ אדם בוגר עם קוד מוסרי פנימי, עם דרך התנהלות בחיים כל כך יחודית לו, לא מושפע מהבלי הסביבה-בן אדם!

את התיכון עשה אמציה בקבוץ אפיקים שם בגר והפך לגבר גבה קומה, נאה, ומודע לכישוריו וליכולות הביטוי בכתב שלו, אך גם אז מיעט להחצין את כישוריו.

מששב מאפיקים עבד במוסך אצל עובדיה ובמשק הוריו.

במלחמת יום הכיפורים בתורנות בחמ״ל המושב, נפגשו דרכיהם של אמציה ומימי והאהבה פרחה ...

בזכותה של זוגיות מופלאה, כמו פרח שנפתח לעולם גם אם באיחור, פרץ במהלך השנים מעיין של כתיבה מלאת רגש והומור המתארת בחן בחסד וברגישות מופלאה, דמויות מאורעות וזיכרונות ילדות.

חלק מיצירותיו התפרסמו בעלון הכפר וחלק נוסף מיצירותיו שכתב במשך השנים בחר לתעד בספר שראה אור בימיו האחרונים. לספר קרא "מתבונן מהצד" לא יכול להיות שם מדויק יותר, המתאר את התנהלותו בינינו.

לא מכביד אבל נוכח במלוא העוצמה, מהלך בדרכי החיים ברגל קלה-כדי לא לפגוע, רואה את המראות, מרגיש את כולנו אוהב כל כך את מימי וכל המשפחות סביבו, כל כך נוכח ולפתע נדם.

המחלה שתקפה אותו הכניעה אותו לאחר מאבק ממושך שנטלו בו חלק בני משפחתו.

במרכז הכפר נמצאת "ככר עשת", פרי תבונת כפיו של אמציה וגם שמה "ככר עשת" היא בחירתו. (לזכר המוסך והמסגריה ששכנו במגרש הסמוך).

למימי לבני משפחות כהן ושביט

אבד לכם בעל, אח, גיס ודוד יקר. לנו חבריו אבד חבר אהוב.

שוב לעפרך אציל נפש, יפה המראה, איש מופלא,

ונוח בשלום על משכבך.

כתבה: נילי שפר

10.4.2011