מושב בית שערים

עמיאסף (ספי) הוכמן ז״ל

בן שפרה וישעיהו

נולד ב- 1942

בבית שערים

נפטר ב- 1972

בן 30 במותו.

עמיאסף (ספי) הוכמן

נולד: ב׳ בתמוז תש״ב

נפטר: כ׳ בחשון תשל״ג

הדברים הבאים לזכרו של ספי נכתבו ע״י אביו ישעיהו הוכמן ז״ל, והם פורסמו בפתחו של הקובץ הראשון של אופקים בגיאוגרפיה בשנת 1975. אין כדברים הללו כדי לתאר את ספי ולציין את זכרו ולפיכך בחרנו עתה.

ספי ז״ל

רבות התלבטנו כיצד להנציח את זכרו של ספי בדרך שתהלום את אישיותו, שכן כל הדרכים המקובלות, הכרוכות בביטוי ובחשיפת רגשות, היו רחוקות ממנו.

דרך זו של פרסום מחקרים מתחום הגיאוגרפיה נראתה לנו ביותר, מהיותה מבטאת כמה תכונות אופייניות לספי: אהבת הנושא, נטייתו להכיר דברים וללמדם מיסודם ונכונותו לעזור לזולת, תכונות אשר הלכו וצמחו בו לאורך כל חייו.

ספי נולד בבית שערים ביום ב׳ בתמוז תש״ב (17 ביוני 1942) בחומו של קיץ. הוא פרץ אל החיים, גברבר בריא, אשר רגליו השמנמנות ואגרופיו הקמוצים העידו בו, כי לעמל נוצר, כשחיוך קונדסי מלבב, השפוך על פניו, מביע תשוקת חיים ושביעות-רצון ממה שניתן לו. תינוק אשר לא ידע בכי, תמיד עירני ומחייך לקראת כל הקרב אליו.

עולם ילדותו היה מלא ושלם. הוא גדל בכפר בין עצי השזיף והתפוח עמד לול התינוק אשר לו, כשספי בתוכו סופג את פלאי סביבתו: עוקב בסקרנות אחרי מעוף הציפורים וניקורן בפרי שהבשיל, תוהה על ערוגת הפרחים ושלל גווניה, על זמזום הדבורים ומלווה את מעופן באצבעו הקטנה.

כאן נובטת ראשית אהבתו לבית, לכפר, לחי ולעץ השדה, אהבה שאתו יחד תלך ותגדל ותיהפך לתשוקה, אשר לא ידעה רוויה, להכיר, ללמוד ולדעת את סוד היקום, אהבה אשר מצאה את ביטויה בטיולים הרבים, שבהם עבר את הארץ לאורכה ולרוחבה-מהרי הגליל בואך אילתה, דרך מדבר יהודה וים המלח. בשובו הביתה מיוזע ומאובק, היה תרמילו מלא תמיד שברי סלעים, צדפות וצמחים נדירים.

לימודיו התיכוניים היו, כמובן מאליו, במגמה חקלאית. הוא למד בביה״ס החקלאי בנהלל, נער גבוה משכמו ומעלה מכל חבריו לכיתה. תום הילדות שבפניו מתחלף בזיו נעורים, חיוכו מלבב, מרגיע ומקרב את הסובבים אותו. אהוב על מוריו וחבריו ועל כל הבאים אתו במגע, מסביר פנים לגדול ולקטן.

יחד עם לימודיו ומבלי לזנוח את חובותיו החברתיות, מעורה הוא בעבודת המשק ומיישם הוא את תלמודו בעבודת יום-יום בפרדס וברפת. אלה הם ימי הזוהר והשלמות, שבהם עוצב אופיו של איש עובד-אדמה, יציב ובוטח, שבהם מתחשלים עקרונות חייו, המושתתים על עמל, עזרה הדדית, יחס של כבוד לאדם באשר הוא אדם ואהבתו לארץ.

ראשית דרכו בצבא הייתה בקורס לידיעת הארץ, וכמד״ן הוא משתדל להנחיל לחניכיו את אהבת הארץ ונופיה. בדרך המיוחדת לו הוא משתלט על חניכיו ופותר את כל הבעיות שבהן הוא נתקל.

במאור פנים, בחוש הומור ובשלוותו הוא רוכש את לב חבריו המדריכים והחניכים לאהוב אותו, ובכל הזדמנות הוא מביאם לביתו כדי להמחיש להם את היתרון שבחיי המושב ועבודת האדמה.

עם גמר שירותו הצבאי מצא ספי את עצמו על פרשת דרכים, כשהוא מתלבט בין תשוקתו ללמוד וחובתו למשק. לאחר שיקולים וחישובים הוא מחליט לתכנן ולשקם את המשק תחילה, באופן שיוכל להמשיך בלימודיו מבלי לוותר על הקשר עם הכפר והמשק.

שנתיים שקוע ספי בעבודה-הוא מתכנן מכון לחליבה לרפת והשקיה קבועה לפרדס.

באותו זמן גם מקבל על עצמו תפקיד של רכז נוער בתנועת המושבים, דואג לפעולות תרבותיות וארגון טיולים. מארגן ומשתתף כשופט בחידונים לידיעת הארץ ובצעדות הגדניע.

עם תום השנתיים, מבלי לנתק עצמו מהמשק, שוקע ספי בלימודיו באוניברסיטה. שני המקצועות, אשר בהם בחר הם: גיאוגרפיה וכלכלה: הראשונה-אהבת נעורים היא לו, ובשנייה ראה סיוע להנהלת משק מודרני. כאן מתגלה ספי במלוא יופיו ואונו. נטל הלימודים והעבודה עוד הגבירו את קצב חייו, מולם ניצב מוצק ושליו ובטוח בדרך שבה בחר.

בשנת השלושים לחייו, שנה בה סיים את לימודיו, תכנן את עתידו המשותף עם חברתו, ועמד בשיאם של חייו, כשדרכים חדשות נפתחו בפניו-נספה ספי בתאונת עבודה ביום כ׳ בחשון תשל״ג (28 באוקטובר 1972) במשקו אשר בבית שערים.

יהי זכרו ברוך!