יוסף (יוסל) יבלון ז״ל
בן אלקה ושמאי יהודה
נולד ב- 1908
בסמיאטיץ פולין
נפטר ב- 1991
בן 83 במותו.
יוסף יבלון
יוסף יבלון נולד בפולין בעיירה סימיאטיץ בשנת 1908.
אביו שמאי יהודה ואמו אלקה היו אנשים שומרי מצוות. למשפחה היתה מאפיה וחנות שנוהלו ע״י האם והפרנסה היתה מצויה.
האם אלקה היתה חרוצה ונמרצת "אשת חייל" האב שמאי יהודה היה אדם מתון ונעים הליכות שעזר לנזקקים ועל שולחנם אכלו תלמידי חכמים. לאבא היו שתי אחיות ואח, אבא היה בן הזקונים. בילדותו למד ב"חדר" את לימודיו היסודיים והתיכוניים המשיך בבית הספר העברי "תרבות". אחות אחת של אבינו ואת בעלה הכרנו זו דודה פיינה רחל הבת הבכורה במשפחה. דודה פיינה התחתנה עם הרב יצחק שמידמן ובשנת 1930 הגרו לאמריקה עם ילדיהם וחיו שם ברווחה, בכבוד ובאושר, שאר המשפחה, ההורים, האחים ומשפחותיהם נספו בשואה.
בנעוריו הצטרף אבינו לתנועת "החלוץ" ב1924 הוקמה קבוצת "שחריה" בסימיאטיץ היוזם היה מנחם פונדק. אבא היה מראשוניה ומקימיה יחד עם חבריו דודי, אורי ונתק. מטרת הקבוצה היתה הכשרה לעליה ע״י לימוד ונסיון בעבודה חקלאית.
הקבוצה חכרה בסימיאטיץ חלקת אדמה, הקימה חווה בשם אנפולי זרעו דגנים וטבק שלא נשאו רווח לכן עבדו כשכירים מחוץ לחווה. לאחר שנה החליטו על הכשרה רצינית ויסודית וחכרו 300 דונם מבעל אחוזה בקיאנקה, קבלו זרעים מסוחר בסימיאטיץ, קנו פרה וסוס, הכשירו את הקרקע, זרעו דגן וירקות והסיפור חזר על עצמו - ההכנסה לא כיסתה את ההוצאה. הם עבדו בעבודות שונות בחוץ בבתי חרושת, במנסרה, בהובלת קורות עצים ואבנים לתחנת הרכבת. זה היה תפקידו של אבא. תנועת "החלוץ" נעזרה בהם בארגון ההכשרה העונתית בעבודות חקלאיות. הזמן עבר בציפיה לעליה, בשנת 1927 פסקה העליה, היה חשש שיצטרכו לחכות זמן ממושך לחידושה. התעוררו וויכוחים לאיזה זרם להשתייך וכיצד להגדיר את "שחריה" והחלט לדחות את ההגדרה עד בואם ארצה. הגיע מועד גיוסו של אבא לצבא ועדיין לא קיבל את אישור העליה. אבא עזב את קיאנקה והתמקם בגורוכוב עד יעבור זעם ובתקווה שאישור העלייה המיוחל יגיע. בדצמבר 1928 היה בידיו הסרטיפיקט. אבא הגיע לחדרה ושם עבר כפועל חקלאי בפרדסים והוכיח עצמו כפועל חרוץ. בחדרה חלה בקדחת והחלים ממחלה זו כליל.
מחדרה נדדו לגליל התחתון תחנתם השניה היתה יבנאל. ביבנאל עבדו במשקים של האיכרים ואבא היה פועל מבוקש. בשנת 1931 עברו למגדל ושם שהו כחמש שנים עד שעלו להתיישבות בבית-שערים.
הורי הכירו זה את זו בארץ הם נשאו בשנת 1932 ואת החופה ערך הרב של יבנאל.
באביב בשנת 1936 בחודש ניסן הגיעו הורינו לבית-שערים. אבא היה אדם חרוץ ומסור, ישר דרך, בעל מזג טוב ולב חם, מסתפק במועט, חי בצניעות, שמח בחלקו וחי מיגיע כפיו. את ביתו בנה במו ידיו. אבא היה חבר טוב המוכן תמיד להושיט יד.
אבא לקח חלק בפעילות ציבורית. היה חבר וועד מועצה ובוועדת פלחה. מדי שבת וחג אבא היה מתפלל בבית-הכנסת ודאג לצרכי המקום יחד עם חברו ברוידא.
אבא הכין ילדים לבר-מצווה בסבלנות רבה, מסירות וחום.
כאשר חלתה אימנו אבא טיפל בה באהבה ובמסירות ללא גבול. כשהחלטנו שהמעמסה כבדה, הסכים להעביר את אמא לבית האבות בעפולה. מאז נשבר ולא ראה עניין וטעם בחייו ובמשך שנתיים הלך ודעך.
הוא נפטר ביום 25.1.91
כתבה רינה (יבלון) פילון
אחות של יאיר (יבלון) יובל
