מושב בית שערים

גאולה ומנחם טייבר ז״ל

גאולה ומנחם טייבר הורינו היקרים!

עמוס ושרהלה נולדו ביבניאל וציפי בתכם האחרונה נולדה במושב בית שערים.

גידלתם 3 ילדים לתפארת ועל כך תודתנו.

צר לנו שנפרדנו מכם, ובשנת 1992 הלכתם לעולמכם בהפרש של מספר חודשים בלבד.

אהבתכם היתה עזה ולא יכולתם אחד בלעדי השני.

נקברתם במושב בית שערים אחד ליד השני כמו תאומים.

יהי זיכרכם ברוך!

באהבה

עמוס, שרהלה, ציפי

גאולה טייבר

אנו, חברי ותושבי בית שערים, מלווים אותך גאולה היום בדרכך האחרונה.

נצר שני למשפחת אברמסון הנטמן באדמתנו.

גאולה נולדה וגדלה במושבה יבנאל, במשפחה חקלאית שורשית. האב עבד בעבודות שונות חוץ מהחקלאות. משבגרה והגיעה לפרקה נישאה למנחם, חקלאי ממשמר- השלושה.

מנחם וגאולה חיפשו יחדיו את הדרך שתתאים להם ביותר ודרך נסיונות של חברות בקיבוץ וקטע בעיר, הגיעו לבסוף לבית-שערים.

אני זוכרת את גאולה כבעלת בית מסודרת, נמרצת, חרוצה ומסורה לילדים. לא אחת ראיתיה במרומי עץ השסק שבחזית הבית, מטפסת בזריזות ובבטחון וקוטפת את הפרי המתוק.

רצונה של גאולה לעזור בפרנסת המשפחה הביאה, בזמנו, גם לפתיחת גנון לילדינו, מוסד שעד אז טרם הוכר בכפר. תחת עץ התות הענף שמאחורי ביתם שיחקה עם הילדים וטיפלה בהם במסירות. טיול בכפר היה על גבי ריקשה - עגלה דו-גלגלית שנועדה להבאת כדים למחלבה.

הדבר האופייני ביותר אשר זכור לי משכנותם של גאולה ומנחם היה שיתוף הפעולה ההדוק ביניהם, תמיד ראינו אותם יחד.

לאחר יציאת מנחם לגימלאות ועזיבתם את הכפר, חדל בינינו הקשר היומיומי, אך ההתעניינות ההדדית לא פסקה. גאולה חלתה וסבלה וטופלה במסירות על ידי מנחם והבנות. עמידתו של מנחם על זכותו להיות המטפל האישי של גאולה החולה מזכירים לי את שיתוף הפעולה ביניהם תמיד, כשהיו עוד כאן.

אתמול תמה המסכת המשותפת, תמו שבעים ושלוש שנות חייה של גאולה כשהתקופה האחרונה היתה הקשה ביותר.

יהי זכרך ברוך גאולה.

כתבה פרחה פלד

מנחם טייבר

טרם עברה שנה מאז נסתלקה גאולה ז״ל ושוב אנו כאן, נפרדים ממנחם המצטרף אליה לנצח.

להיפרד ממנחם זה להיפרד מתקופה מסוימת בכפר שחלפה ללא שוב. המחלבה בה עבד עשרות שנים היתה מרכז חברתי בו נפגשו מרבית החברים פעמיים ביום, בכל ימות השנה, בכל מזג אויר, בכל התנאים, מאז הועמסו כדי החלב הכבדים על משאית ועד לתקופה האחרונה בה נשאב החלב ישירות למכלי הקרור הענקיים.

יציאתו של מנחם לגימלאות וסגירת המחלבה הם אבן דרך משמעותית בתולדות הכפר.

לבית שערים, ולמחלבה, הגיע מנחם ממשמר-השלושה, עם רעייתו גאולה לבית אברמסון, ושני ילדיהם הגדולים.

יליד העיירה "טלוסטה" שבאוקראינה וחניך תנועת "גורדוניה". בן שמונה-עשרה עלה לארץ וכאן סיים את בית הספר החקלאי "מקוה-ישראל" ופנה להתיישבות.

משהגיעו לבית שערים בנו את ביתם, גם המשפחה גדלה ומנחם וגאולה שקדו על טיפוחה במסירות אין קץ.

מעורבותו של מנחם בחיי התרבות בכפר היתה גדולה, הוא היטיב לשיר ובכל אחת מהמקהלות שהתארגנו במשך השנים היה פעיל ובולט. בכל ארוע חגיגי-תרבותי שהתקיים בכפר נטל חלק. בחתונות בהן הוצגה העיירה היהודית על ריקודיה, היה משתתף פעיל, שר ורוקד. היתה בכך מעורבות יוצרת וביטוי לרצון לשמר תרבות יהודית ההולכת ונעלמת.

מנחם היה גם משתתף פעיל בחוג האזורי לידיעת הארץ, טייל ולמד בהנאה מרובה.

את מנות הצער ואת מנות השמחה חלקו מנחם וגאולה עם חברי הכפר גם לאחר הפרישה והמעבר לחיפה. בשנים הללו חיפש ומצא מנחם תעסוקה מתאימה ולמד להפיק תועלת והנאה ממה שמציעה העיר לגימלאיה.

מנחם השקיע בשנים האחרונות כוחות גוף ונפש עצומים בטיפול ברעיה, ששיתוף פעולה כה הדוק היה ביניהם תמיד. ומשנסתלקה גאולה, חרב עליו עולמו. נטל הבדידות כבד עליו ולאחרונה עבר לבית-אבות שאמור היה להקל מעט על הנטל הזה. וכשכאילו נראה כלפי חוץ שבא אל המנוחה, לא עמד בו יותר לבו.

נזכור אתכם מנחם וגאולה - כחלק מאיתנו לתמיד.

שלום לעפרכם

כתבה פרחה פלד