שלמה (סולומון) בראונשטיין ז״ל

בן-בטי ואהרון
נולד ב-29.4.1925
ב-וסלוי רומניה.
נפטר ב- 16.2.2014
בן-89 היה במותו.
שלמה בראונשטיין - ז״ל 29/4/25-15/2/14
שלמה סולומון בראונשטיין נולד 29/4/1925 בעיר ווסלוי שבמזרחה של רומניה לבטי ואהרון בראונשטיין.
בעת מלחמת העולם ה-2 בהיותו בן 16 בלבד נשלח שלמה למחנה עבודה של הגרמנים בשם "ארגון טוט".
היה זה ארגון ממשלתי בגרמניה הנאצית שהוקם ב-1933 לתכנון, ניהול ובניית מייזמי בניה גדולים בעלי חשיבות אסטרטגית.
שלמה עסק בביצורים. למרות המלחמה שלמה סיים בגרות בווסלוי והמשיך ללמוד חקלאות בבוקרסט בבית הספר "קולטורה"
בבוקרסט השתייך שלמה לארגון "הציונים הכלליים" ויחד עם קבוצת נוער עולה החליטו לעלות ארצה.
ב-26/12/1947 עלתה הקבוצה ב-2 אניות מבורגס שבבולגריה שנקראו פאן-יורק (ובשמה העברי "קיבוץ גלויות") ופאן-קרסנט (ובשמה העברית "עצמאות").
בשתי האניות עלו כ-15,000 יהודי רומניה ו-420 יהודי בולגריה.
כשעברו האניות מהים השחור לים התיכון נתקלו במשחתות בריטיות ולאחר משא ומתן עם הבריטים נשלחו הספינות לקפריסין למחנות מעצר על כל נוסעיהן.
שלמה היה עצור כשנתיים באזור פמגוסטה (famagusta) שם עסק בפעילויות עם נוער בתחומי הספורט.
בשנת 1949 הסתיים באופן רשמי פינוי המחנות בקפריסין, ושלמה, יחד עם צעירי המחנה הורשו להיכנס לחופי הארץ באותן האניות בהן הגיעו שנתיים קודם "קיבוץ גלויות" ו"עצמאות".
קבוצת צעירים זו הגיע לחופי חיפה והועברו לכפר שמריהו, ומשם נשלחו לוולדהיים שמשמעו בגרמנית "נווה יער". לימים הפכה וולדהיים למושב אלוני-אבא, על שם אבא ברדיצ׳ב (צנחן שעסק בפעילות מחתרתית).
שלמה השתקע במושב אלוני אבא והתחיל לעסוק במקצוע החקלאות.
בעת ביקורו אצל קרובת משפחה בנהריה, במאי 1953, הכיר את אווה (חווה) אשר לה נישא ועימה הקים את משפחתו.
לאחר נישואיהם הם בנו את ביתם במושב אלוני אבא ושלמה המשיך לעסוק בחקלאות ולימים ניהל במושב את משתלת הגפנים של היישוב.
שמו של שלמה הלך לפניו וכך קיבל הצעה לעבוד ולנהל את המשתלות בביה״ס החקלאי נהלל.
לאווה ושלמה נולדו שלושה בנים: צביקה יליד 11/02/1956, רוני יליד 10/6/1959, ואמיר ז״ל יליד 19/6/1965.
צביקה נישא למרתי לבית קרן ב-3/9/1980 ולהם נולדו שלושה ילדים: תומר יליד 11/9/1982, עדי ילידת 21/6/1987 ושגב 12/8/1994.
תומר נישא לדנה ב-23/9/2010 ולהם נולדו עומרי ב-6/2/2012, ורוני טרייה ב-.29.3.14
רוני נישא לדיתה לבית לבב ב-17/02/1982 ולהם נולדו ארבעה ילדים: דקל יליד 24/2/1986, כפיר יליד 6/3/1988, נופר ילידת 16/9/1992 ואלמוג יליד 4/8/1995.
אמיר ז״ל נהרג בתאילנד בתאונת אופנוע בתאריך 4/3/1989 והוא רק בן 23.
במשך 20 שנים עבד שלמה כמדריך משתלות בבי״ס חקלאי בנהלל וגידל דורות של תלמידים שלמדו ממנו את עבודת האדמה ואהבת הארץ מהי.
בשנת 1967 נשלח שלמה ע״י משרד החקלאות לשליחות בפרס וכך נסעה כל המשפחה לשנה מאתגרת במזרח שם ניהל שלמה משתלת ענק ועשה זאת באופן מושלם ומיקצועי.
ב- 1975 החליטו שלמה וחוה להקים משתלה ייחודית לנשירים. הם רכשו את המשק במושב בית שערים וכך הוגשם החלום ומשתלת עצי נשירים לתפארת הוקמה.
שלמה נסע ברחבי הארץ והביא ממקומות רבים ענפי תפוחים ושזיפים מהם ייצר ייחורים למשתלה. בנוסף למשתלה עסק בענפי חקלאות אחרים כמו דיר, רפת עגלים ופרחים.
שלמה חי חיים מלאים ומאושרים עם חווה ובני משפחתו ונפטר בשיבה טובה מוקף במשפחתו האהובה בבית החולים עפולה ב-15.2.14. יהיה זכרו ברוך.
נכתב ע״י המשפחה.
הספד מפי הכלה דיתה בראונשטיין ביום גילוי המצבה - 20/3/14
אבי/ יהודה עמיחי
אבי פתאום
מכל החדרים
יצא למרחקיו המוזרים
הלוך הלך
לקרוא לאלוקיו
שהוא יבוא לעזור לנו עכשיו
ואלוקים כבר בא
כמו אורח
תלה את מעילו
על וו ירח
אך את אבינו
שיצא להובילו
יחזיק האלוקים
לעד אצלו
כן שלמה ...
גם אותך בחר האלוקים
להחזיק אצלו לעולמים
ואנחנו שנשארנו כאן, כל-כך מתגעגעים.
ואתה ...
אותנו אמנם עזבת
אך אל בני משפחתך הצטרפת
אל אמיר בינך הצעיר, האהוב
אל אחיך ואחותך - שהלכו לבלי שוב
ואנו מבטיחים להמשיך דרכך
לשמור על חווה - האחת והיחידה
לשמור על אופטימיות ושמחת חיים
כפי שלימדת אותנו כל השנים
