יהודית שרוני ז״ל

בת חיה ואליעזר שפירא
נולדה ב- 1918
באוקרינה רוסיה
נפטרה ב- 1995
בת 77 במותה.
יהודית שרוני ז״ל
בפרוס שנת ה-60 לכפרנו, אנו נפרדים ממך יהודית חברתנו- לתמיד.
בגיל 77, לאחר מחלה קשה והתמודדות עיקשת - נוצחת.
כל הכוחות הפיזיים והנפשיים שעמדו לך בצורה מופלאה במשך כל תקופת המחלה- תמו.
בצלילות מוחלטת ולמרות רצון החיים האדיר, עזבת אותנו לפתע, כשידו המנוסה והמקצועית של מיכאל קצרה מלהושיע. כנהג אמבולנס ידע מיכאל לטפל במקרים קשים מסוגים שונים, אולם פה הטבע גבר, לא נותר אלא לקבוע את רוע הגזירה.
יהודית נולדה בשנת 1918 ברוסיה ועלתה עם משפחתה לארץ כשהיתה בת 6.
המשפחה התגוררה בתל אביב ויהודית הצטרפה לתנועת" הנוער העובד". גרעין של התנועה עלה להתישבות בקבוצת "אלומות" ויהודית בתוכו.
עקב רצונה לחיות במסגרת קיבוצית גדולה יותר, עברה בשנת 1939 לקבוץ אלונים. מעבר זה הכתיב את המשך חייה. באלונים הכירה את מיכאל ושם נישאו.
בשנת 1944 עברו לבית שערים והצטרפו למשפחת בן עקיבא, קרובי משפחה.
מיכאל עסק בענייני בטחון והיה נהג המשאית של הכפר. יהודית באותה עת עוזרת לגננת ומחזיקה לבדה את משק בעלי החיים שרכשו, מגדלת את הילדים ועוזרת בפרנסת המשפחה.
על העבודה בגן הילדים ויתרה לטובת גאולה שבאה לכפר עם מוניק כעולים חדשים והם זקוקים לעבודה יותר.
יהודית רעיה, אם וסבתא למופת. הבית מטופח ללא רבב וניחוחות הבישול והאפיה נישאים למרחוק, לא התבלטה בזירה הציבורית, אבל תמיד התעניינה והתמצאה בכל מה שקורה ומתהווה בכפר ולאנשיו.
מכת גורל אכזרית ניחתה על המשפחה בינואר 1968 עם העלמה של הצוללת "דקר" ובה לוזי שהיה בין חיילי צוותה. אחרי אסון שכזה אי אפשר להתנחם, בפרט כשאי הוודאות הקשורה בו לא הסתיימה עד היום.
יהודית ידעה. לפחות כלפי חוץ, לתפקד, להחזיק את הבית, לדאוג לנוגה ולמשפחתה ובעיקר לתמוך במיכאל כל השנים הללו.
בתקופה האחרונה, שגם קירבה אותה לנוגה באופן מיוחד זכתה יהודית ממיכאל ליחס חם, אוהב ומתחשב ולטיפול מכסימלי ככל הנדרש.
המשפחה, הרופאים המטפלים וכל הסובבים את יהודית, קרובים כרחוקים, ראו את המאבק המר הזה בין החולה למחלתה בתדהמה, איזו אופטימיות, איזו אמונה, איזו דבקות בחיים!
בשבועות האחרונים כשראינוה מטיילת ברחוב אמרנו: הנה יש שיפור, הנה יש התקדמות.
אולם יהודית באותה עת חשה כי לא הרבה זמן עוד נותר לה ביננו. לא פעם בשיחותיה עם נוגה עשתה סיכום חיים.
אתמול בצהרים תמה מסכת הסבל והמאבק, היסורים והתקוה. יהודית מתה בביתה מות נשיקה- ואולי עובדה זו תהא נחמה פורתא למשפחה.
נוחי בשלום על משכבך יהודית ושלום לך מכולנו.
כתבה: פרחה פלד.
14.7.1995
בנוסף: נוגה נולדה ב- 1940 התחתנה עם יעקב (ג׳קי) מגידוב.
ילדיה: אורן, גליה ואלעד.
אליעזר (לוזי) נולד: ב- 1947 וטבע בצוללת "דקר" ב- 1968, בעת שירותו הצבאי. הצוללת "דקר" נמצאה ע״י כרתים ב-1999. לאחר שיהודית נפטרה.
