מושב בית שערים

דוד קלדרון ז״ל

בן יפה ואברהם

נולד ב- 1915

בביטול יגוסלביה

נפטר ב- 1991

בן 76 במותו.

דוד קלדרון: האיש השקט

מאחורי הקלעים

מאת: לוי יצחק הירושלמי

(מתוך "ימים ולילות" - מעריב)

"אינני מאמין שאשר ידלין נתן פרוטה אחת למפלגה. אני לא יודע על תרומות שלו" - אומר דוד קלדרון, "היוגוסלאווי השקט" שנחשב לאחד מ"מושכי החוטים" רבי-הכוח במפלגת העבודה, והוא מתווה תחזיותיו לקראת הבחירות.

"אין כאן אש ואין כאן מים"

תפקידיו ותאריו אינם מבטאים את כוחו האמיתי. הוא רק חבר הלשכה והמזכירות של מפלגת העבודה. אך גם הממעטים בערכו, בתקופה זו של פיחותים, מייחסים לו עוצמה. לא מעטים תוהים: מה מקור כוחו של דוד קלדרון, איש שלו ונמוך קומה, הפועל מאחורי הקלעים? יש אומרים: כוחו רב משום שאינו מבקש דבר לעצמו, אינו רודף שררה וכבוד ואינו להוט אחר פרסומת.

קלדרון, "היוגוסלאווי" היחיד בקרב הפעילים במפלגתו. לו מתחרים רק בין ה"גנראלים"- בדמויותיהם של דוד אלעזר ("דדו") ז״ל ויבל״א חיים בר-לב. עכשיו אינו עוד "בן-יחיד".

חיים בר-לב ה"יוגוסלאווי" עומד בראש מטה הבחירות של מפלגת העבודה לכנסת התשיעית. אולם בפעולה מאחורי הקלעים - ואף בהכרת ענייני המפלגה מקרוב ובהיכרות קרובה עם מספר גדול של חברים ופעילים בסניפים שונים עדיין אין לו, לקלדרון, מתחרה.

נוצר לו שם של מושך -חוטים - יש אומרים "קושר-חוטים" - ולמרות זאת אין הוא מקומם אנשים ואין לו שונאים.

דרכו של אלמוני

דוד קלדרון, יליד 1915. בגיל 18 הגיע לארץ כחלוץ - היה שנה - שנתיים חבר בגרעין של הקיבוץ הארצי ("השומר הצעיר) במשמר העמק ובמגדיאל. אחרי-כן, כעשרים שנה במושב בית שערים. זמן רב שימש כגזבר המושב ובתוקף תפקידו זה נתוודע במרכז החקלאי אל לוי אשכול ז״ל, שהביאו (ב1953-) אל מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית והפקיד בידיו את ריכוז מושבי-העולים. באותן שנים (1953- 1968) החל גם לעסוק בפעילות מפלגתית - תוך שמירה על אלמוניותו - שגברה במיוחד במחצית שנות השישים, על רקע פרישת רפ״י ומאבק בן-גוריון - אשכול.

בבחירות 1965, שהיו מבחן כפול לאשכול כמנהיג מפא״י "המערך" הזוגי (מפא״י-אחה״ע), היה בצוות המוביל בהנהגת השלישיה אשכול-ספיר-גולדה. לכל אחד מהם - ולשלושתם יחד - שמר אמונים. האיש פרץ מאלמוניותו לראשונה במאבק הפנימי החריף שהתנהל באותם ימים. אך גם כאשר שמו יוצא החוצה, אין הוא מופיע כיחיד, אלא משובץ בחבורה. כך היה גם השבוע, כאשר שמו של דוד קלדרון נכרך בהודעה המדהימה של אשר ידלי בבית-המשפט.

במרוצת השנים מילא דוד קלדרון תפקידים שונים במפא״י ובמפלגת העבודה. כאשר גולדה מאיר פרשה ממשרד-החוץ ונבחרה למזכ״ל מפא״י, ביקשה מקלדרון לבוא לעזרתה ולעמוד בראש מחלקת האירגון. הוא נטל חופשה ממחלקת ההתיישבות של הסוכנות ועבר לרחוב הירקון 110, שם עבד במחיצתה שנתיים ימים, עד לאיחוד מפא״י-אחה״ע-רפ״י והקמת מפלגת העבודה.

איש שלו ורגוע

בכל מערכות הבחירות מאז 1965, הוא איש-מטה. ב1965- ריכז את מטה-הבחירות. ב1969- היה חבר מטה-הבחירות ועסק בענייני ארגון ותקציב. בבחירות של 1973 היה אחראי מטעם המטה על תקציב ההוצאות והפיקוח עליו. "בתוקף תפקידי טיפלתי בחלוקת התקציב לסניפי המפלגה ופיקחתי על ההוצאות", אומר דוד קלדרון, כמציין עובדה. "לא היה לי קשר לצד ההכנסות בתקציב".

דוד קלדרון - מנכ״ל בנק החקלאות לישראל בתשע השנים האחרונות - שרוי בשלווה ומשרה על סביבתו אווירה של רוגע. בשתי שיחות ממושכות עמו - הראשונה לפני עשרה ימים, השניה ביום הודאתו של אשר ידלין בבית - המשפט - לא יצא מגדרו אף לא פעם אחת.

באתי לשמוע את דעתו לקראת ההתמודדות על המועמדות לתפקיד ראש הממשלה, ובפגישה הראשונה הוא נדרש לנושא בלבד. בזמן השיחה השניה, בשעות הבוקר של יום ג׳, נמסרה לו הודעה טלפונית על הודאת אשר ידלין, שבה נכרך גם שמו. הוא קיבל אותה ללא התרגשות. כעבור רגע קיבל צלצול שני, הוא השיב בשקט: "לפני רגע שמעתי זאת לראשונה". מ"שידורי ישראל" הפצירו בו לתת תגובה. הוא לא התחמק, ביקש רק להביא לפניו את הנוסח המדוייק של דברי ידלין. אחרי עשרים דקות הונח לפניו הנוסח – והוא היה נכון להשיב על כל שאלה שהופנתה אליו בנושא העדין.

דוד קלדרון

לזכרו של אבינו - דוד קלדרון

דוד קלדרון נולד בינואר 1915, בעיר "ביטול" אשר ביוגוסלביה, להוריו יפה ואברהם.

עלה לארץ בגיל 18 כחלוץ, בשנת 1933. היה כשנתיים חבר גרעין של הקיבוץ הארצי במשמר-העמק ובמגדיאל. כעבור שנתיים התקשר לגרעין היוגוסלבי שהיה אז בבית שערים, וקנה את משקו של אחד היוגוסלבים שעזב.

בבית שערים נשארו שבע משפחות יוגוסלביות ודוד קלדרון הרווק. במשך הזמן עזבו כל היוגוסלבים בגלל מצוקה כלכלית וחוסר מים. דוד נשאר, והתקשר עם "ארגון אפרים" שעלה על הקרקע בשנת 1936. שם הכיר את אשתו צפורה שתיבדל לחיים ארוכים.

במרוצת השנים שימש כגזבר המושב. לוי אשכול שהכיר אותו עקב עסקנותו בשביל מושב בית שערים, הביאו אל המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית והפקיד בידיו את ריכוז מושבי העולים. דוד עבד בסוכנות בשנים 1953 עד 1968, שימש בתפקידים רבים עד שהיה למנהל מחלקת ההתיישבות בסוכנות היהודית.

באותן שנים התחיל גם את פעילותו המפלגתית, תוך שמירה על אלמוניותו. במרוצת השנים מילא דוד קלדרון תפקידים שונים במפא״י ובמפלגת העבודה. בשנת 1965 עבד למען בחירתו של לוי אשכול לראשות הממשלה.

כאשר גולדה מאיר פרשה ממשרד החוץ ונבחרה למזכ״ל מפא״י, ביקשה מדוד לבוא לעזרתה ולעמוד בראש מחלקת האירגון של מפא״י. דוד נטל חופשה ממחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית ועבר לרחוב הירקון 110, שם עבד במחיצת גולדה שנתיים ימים, עד לאיחוד מפא״י, אחדות העבודה ורפ״י והקמת מפלגת העבודה.

בכל מערכות הבחירות, החל משנת 1965 ועד 1969 היה איש מטה ועסק בענייני ארגון ותקציב.

בשנת 1973 מונה דוד למנכ״ל בנק החקלאות בו עבד עד יציאתו לפנסיה והוא בן שבעים ושלוש. אשתו - צפורה - שבילתה הרבה שעות בלעדיו חשבה שסוף, סוף, בעלה ישב בבית ויוכלו לבלות את שנותיהם האחרונות ביחד, אולם באו ובקשו ממנו לרכז את מסגרת הגימלאים בהסתדרות והוא יצא שוב לתפקיד בבית ההסתדרות בתל-אביב.

דוד התפטר מעבודה זו בבית החולים כשהיה כבר חולה מאוד.

בשנת 1991 נפטר דוד לאחר שלקה במחלת לב קשה.

כולנו מרגישים בחסרונו.

כתבה: פנינה (קלדרון) שלו