מושב בית שערים

חיים ראם ז״ל

בן שרה ושמואל טויבש

נולד ב-1910

בלבוב פולין.

נפטר ב- 23.7.2004

בן 94 היה במותו.

חיים ראם

חיים ראם, בנם של שרה ושמואל טויבש נולד בלבוב, פולין. ב:25.7.1910.

הוא למד בלבוב וסיים תואר במשפטים, במקביל ללימודי היהדות והסמכה לרבנות.

לצד הלימודים העיוניים הבין חיים שגם החוסן הגופני חשוב, ובמפגשים עם "שקוצים" (גויים-בריונים) על רקע אנטישמי ידע להתמודד איתם בכבוד.

חיים עלה לארץ ב- 1933 הוא התכוון ללמוד באוניברסיטה בירושלים אנגלית. כי זה היה התנאי לעבודה בארץ כעו״ד.

עד תחילת הלימודים השיג עבודה במקוה-ישראל ושם שמע מחבר על התארגנות בגניגר שמטרתה עליה להתיישבות בכפר החורש, הוא הצטרף להתארגנות הזאת, ונשאר איתם.

בכפר החורש הכיר את פלה, רעייתו ואם ילדיו. שש שנים חיו בכפר החורש, אבל אחרי הולדת בנם הבכור שמואל החליטו לעזוב.

חיים קיבל עבודה בכפר נוער שנקרא "כפר עבודה" שהיה ליד קבוצת רמת דויד, כמורה ומדריך ועבד שם שנתיים. אחרי השנתיים האלה, קנה משק בבית שערים מחבר שעזב ועבר עם משפחתו למושב, בשנת: 1941.

בשנת: 1944 נולד בנם השני של פלה וחיים- איתי.

עד: 1973 החזיק חיים את המשק החקלאי לצד עבודה ציבורית מגוונת ומכיון שאף אחד מבניו לא המשיך כחקלאי, הוא מכר את משקו ליורם קמחי. הוא בנה בית מגורים בכניסה לכפר על מגרש שהכפר נתן לו.

חיים כיהן כמרכז בבית שערים ב:1959, אבל פעילותו המרכזית המבורכת והאינטנסיבית הייתה בעיקר מחוץ למושב. הוא כיהן כיו״ר מועצה איזורית קישון מ: 1948 עד 1980, רק אחרי שמועצת קישון התאחדה עם ה-מועצה איזורית יזרעאל והפכה ל-"מועצה איזורית עמק יזרעאל" העביר חיים את תפקידו לממשיכיו. את היוזמה לאיחוד המועצות הוביל חיים כדי להתייעל ולחסוך בהוצאות.

במגביל לשנות כהונתו כיו״ר המועצה ריכז חיים את הועדה החקלאית באירגון המועצות האיזוריות, היה חבר במועצה הארצית לתכנון ובניה, והיה יו״ר העמותה למען הזקן בעמקים. במסגרת התפקידים הללו יזם והוביל מהלכים רבים וחשובים.

אחרי הקמת המדינה פעל למציאת פתרון לתושבי המעברות באיזור, בין היתר בהקמת מגדל העמק.

יישובי הבדואים זכו לטיפולו כי האמין שאי אפשר להחזיק באיזור תושבים "סוג ב׳ ".

במסגרת פעילותו כיו״ר איגוד רשויות הניקוז פעל להסדרת מי הנחלים הגדולים ואף נטל חלק בתכנון ייבוש החולה.

במועצה הארצית לתכנון ובניה פעל לשמירת הקרקעות החקלאיות מתוך הכרה בחשיבותן.

במועצה קמו בזמנו של חיים מחלקת התחבורה, אח״ק. המכללה וחוגים למבוגרים, ארכיון המועצה, להקת פינה בעמק, ביה״ס קישון לילדים חריגים, חוג ידיעת הארץ ועוד ועוד ... חיים ייחס חשיבות עליונה ללימודים, להשכלה ולמורשת היהודית, כל הפעילויות בכיוונים האלה במועצה היו מאוד אופיניים לו.

במסגרת העמותה למען הזקן יזם את הקמת משל״ב, בית האבות האיזורי בגבעת- המורה, שבעפולה. בדאגה לרווחתם של תושבי המועצה המזדקנים. יותר מאוחר ליווה באופן צמוד את הקמת "הסב יום" ליד בניני המועצה. חיים פעל עשרות שנים בעשייה ציבורית ולא קם לו אף שונא, זאת בזכות האישיות המיוחדת שלו, של מנהיג בעל חזון, חוכמה, איש צנוע שלא מחפש לעצמו כיבודים ומשקיע את כולו למען הכלל.

חיים הצר מאוד על אובדן התודעה היהודית המסורתית אצל המתיישבים החילוניים בעמק. הוא עצמו היה בקי מאוד בכתבי הקודש, ידע הרבה ואף חלק מידע זה לאחרים בחוג לתנ״ך שקיים בבית שערים.

הוא עצמו השתתף בזמנו בחוג לתנ״ך בביתו של דויד בן גוריון, וזו היתה אחת הסיבות הבודדות שגרמו לו לצאת מהמושב.

חיים כתב מאמרים בעיתונות ובעקר מאמרי מחקר בתנ״ך ברבעון שהוקדש לכך.

לחיים היה לב חם ואהבה גדולה לפלה, למשפחה: לילדים לנכדים ולנינים. גם לעמק יזרעאל שכל כך הירבה להשקיע בו ובפיתוחו.

בנו שמואל נישא לנעמי ולהם שלושה ילדים:

1. שרי נישאה לאילן. ילדיהם: עמיר ונועה, אנגל.

2. יעל נישאה לאבינועם. ילדיהם: נדב שירה ותומר, קלמה.

3. ערן נישא ליעל. ילדיהם: אורי תמר ונעמה, ראם.

בנו איתי נישא למיקי (מרים) ולהם שלושה ילדים.

1. טלי נישאה לתומר. ילדיהם: רותם יפתח ועלמה, ראם-בר.

2. דורון נישא ליעל. ילדיהם: עדי ענבר שני ובן, ראם-מיצפון

3. עמית נישא לאורלי. ילדיהם: נוגה ועידו, ראם.

חיים נפטר בגיל 94. והובא למנוחות באדמת העמק בבית העלמין בבית שערים ליד

רעיתו פלה.

בארכיון המושב נמצאים חומרים רבים שכתב, וכן הרבה הספדים שנאמרו עליו אחרי מותו. בערב מיוחד לזכרו ביום השלושים למותו שנערך בבית שערים.

חיים נפטר ב- 23.7.2004.

יהי זכרו וזכר פועלו עמנו לתמיד.