מושב בית שערים

אברהם איתן ז״ל

בן חנה ופרידריך סילרד

נולד ב- 1908

בסלובנסקה לובצ׳ה סלובקיה

נפטר ב- 1995

בן 87 במותו.

אברהם איתן

תאריך לידה: 07.10.1908

הורים: בן שני (מתוך ארבעה) לחנה וד״ר פרידריך (אפרים) סילרד

מקום לידה: סלובקיה לופצ׳ה (כפר על גבול סלובקיה-הונגריה).

ארץ לידה: אז הונגריה, האזור עבר מהפכים רבים, עבר לסלובקיה, לצ׳כוסלובקיה וכיום שוב סלובקיה.

לימודים: עממי בכפר הולדתו. תיכון בבנסקה ביסטריצה. בית ספר למסחר ודוקטורט במשפטים בעיר הבירה - פרג. סיום לימודים 5/1931.

שרות צבאי: בצבא הצ׳כוסלובקי, מ9/1931- עד 4/1933, כולל קורס קצינים.

שנת עליה: 1933.

תאריך פטירה: י״א אייר תשנ״ה, 11.05.1995.

כבנו של רופא הכפר, המשפחה היהודית היחידה בכפר, חינוכו היהודי, היה מצומצם מאוד. החינוך שכן קיבלו היה מאוד לא אופייני ליהודים, חינוך חקלאי (עבודה במטעים, רעיית צאן וכו׳). ציוני (אביו היה פעיל מרכזי בתנועה הציונית) וכלל לימוד עיברית. בהיותו בן ארבע-עשרה, בשנת 1922, נלווה אל אביו, שהיה ציר לקונגרס היהודי שהתקיים בבול.

בשנת 1933 בהיותו בן 25, עלה ארצה. כדי לקבל דיפלומה בארץ, היה עליו ללמוד אנגלית, עברית וערבית באוניברסיטה העברית בירושלים. כרומנטיקן ציוני, החליט שארץ ישראל זקוקה לשומרי שדות ועובדי אדמה ולא למשפטנים ובאמצע שנת 1934 עזב את לימודיו והלך להיות שומר שדות בפרדסי גוש תל-מונד (שם היה לאביו חלק בפרדסים).

בהיותו שומר שדות הכיר את נעמי בת-עמי, שהיתה מדריכת גידול עופות בכפר יונה. קשה לדעת ממה הוקסם יותר, צורתה הקטנה והנאה, אופיה או אולי היותה ילידת הארץ, בת נהלל ובוגרת בית ספר חקלאי. הם נישאו בשנת 1936 והתיישבו כבנים ממשיכים במשק בן-עמי בנהלל. הנסיון לא צלח ובשנת 1938 התקבלו לשנת נסיון בבית שערים. אברהם היה מגיע כל בוקר, עובד בבית שערים, צהרים אכל אצל לאה ברוידה ובערב חזר לנהלל.

במחצית שנת 1939 התקבלו כחברים ועברו עם שתי בנותיהם הקטנות לבית שערים. הם שכרו חדר אצל קלמי שינוולד (היום משק בן-אור) ובנו את ביתם (הבית הבנוי הראשון בכפר) במשק שלהם. אברהם למד מאשתו נעמי, גידול דבורים ובצד פיתוח המשק המעורב, ככל שאר המשקים בכפר, פיתח את ענף הכוורות והפך לאחד מברי-הסמכא בארץ בנושא זה ובזכות זאת אף לימד כוורנות בבית הספר החקלאי בנהלל. תמיד עבד בדברים נוספים על עבודת האדמה, אם כחבר ועדת התרבות בכפר, או שיפור העברית בעזרת פרסומי האקדמיה ללשון, עליהם היה חתום, אם כנציג של השרות המטאורולוגי המנדטורי בעמק יזרעאל, דבר שחייב מדידת הטל כל יום קיץ או חורף - לפני עלות החמה, או כמורה לכוורנות.

אברהם היה עוף מוזר בנוף החברתי בבית שערים. הוא לא מרד במורשת אבותיו, היה חסר חינוך יהודי-דתי מבית אביו, אפילו יידיש לא ידע. גבר גבוה, כריזמטי, בעל חינוך ציוני, השכלה כללית רחבה, למד לנגן בכינור בצעירותו (ידע, אותו ניצל כל ששי בערב בביתו, לנגינה ושירה משירי ארץ ישראל) דובר שבע שפות. מקפיד בלבושו, כולל בגדי העבודה (נהג ללבוש סרבלים כחולים בדומה לסרבלי הג׳ינס של ימינו). משקו היה מופת לסדר ונקיון. כאשר ברוב המשקים היו פרדות - לו היה סוס.

באמצע שנת 1947, לאחר הולדת ביתו השלישית, נשלח לשנה כנציג הסוכנות היהודית, לצ׳כוסלובקיה והונגריה לעסוק בעליה ב׳, דבר שהפך את ביתו במושב למחנה מעבר לחברים וידידים ובני משפחה רחוקים ונמשך גם אחרי חזרתו ארצה.

בתחילת שנות החמישים עבד בהדרכה חקלאית במושבי העולים. כאשר את ימות השבוע הוא עושה במושבי העולים ואת סופי השבוע בבית שערים.

בסוף שנת 1953, והוא בן 45, לקה בשבץ מוחי. תחילה שכב בבית מספר שבועות ללא דיאגנוזה. לאחר מכן עבר לבית החולים בעפולה לתקופה של כחודש וחצי לסדרת בדיקות, שם אובחן השבץ שעבר וגזר-הדין הרפואי היה, אין יותר עבודה פיזית בחוץ, רק עבודה משרדית. את זמנו הפנוי בילה בקריאה מכל הבא ליד וכך התוודע לראשונה לטבעונות, בעקבות ספרון שהובא לו לקריאה על ידי חבר. הטבעונות נתנה לו תקוה שיוכל לחזור ולעסוק גם בעבודה פיזית והוא נאחז בה כטובע בקש והפך פנטי בנושא.

באמצע שנת 1954 עזב את הבית, קיבל עבודה כפקיד בכיר בביטוח הלאומי בחדרה, שם עבד כשנה והקדיש את כל זמנו הפנוי לבריאותו הגופנית לפי תורת הטבעונות, תוך עיסוק מתמיד בספורט (רכיבה על אופניים, שחיה בים, טיולים רגליים ארוכים וכו׳).

ביולי 1955 התגרש מאשתו, עזב את הביטוח הלאומי בחדרה וחזר לעבודה החקלאית, כחוקר, מנהל ופועל במכוורת תחנת הנסיונות בצריפין. בשנת 1956, במקביל לעבודתו בצריפין, קנה משק עזר מוזנח בתלמי מנשה. במשך השבוע המשיך בעבודתו בתחנת הניסיונות כבשבתות, רכוב על אופניו, נסע לעבוד במשקו בתלמי מנשה, כאשר הוא מתחזק את הבית הערבי המט לנפול שבתחומי המשק, בונה מחסן ונוטע עצים מכל סוג ומין, כולל עצים טרופיים שבקושי היו ידועים בארץ. הוא מנצל את הידע הקיים בתחנת הנסיונות והופך את משקו לחלקת אלוהים קטנה.

בתחילת 1957, הכיר את אשתו השניה - שושנה צידון - ובאפריל אותה שנה התחתן. מספר חודשים לאחר מכן עברו לגור בתלמי מנשה, העבירו את המכוורת מבית שערים ותוך כדי העשיה לביתו ומכוורתו, כאשר הוא מבסס את המכוורת כמכוורת רבייה, המשיך את עבודתו בתחנת הנסיונות.

בתחילת 1958, עזב את עבודתו בתחנת הנסיונות. בקיץ אותה שנה נסע לחודש ימים למנזר בסקנדינביה, אשר הכומר שם היה לא רק מומחה בינלאומי בגידול דבורים אלא גם טבעוני אדוק, דבר שתאם את השקפת עולמו של אברהם על תזונה ודרך חיים נכונה.

כשלב נוסף בהשבחת המכוורת, נסע אברהם עם אשתו שושנה לטכסס, כדי להתמחות בהפריית דבורים מלאכותית. גם קודם מכוורת הרבייה שלהם היתה שם דבר, אך עתה הפכה לשם הלוהט ביותר וכל מגדל דבורים רציני, נמנה על לקוחותיהם. הם אף הפיצו את שיטת הפריית הדבורים המלאכותית בארץ.

אברהם לא הפסיק עם ההתנדבות ובשנת 1966, כאשר הקשרים המדיניים עם ארצות אפריקה הצריכו מדריכים חקלאיים, אברהם התנדב למשימה. הוא נשלח לשנה לסנגל דבר שחייבו ללמוד צרפתית, משימה בה עמד, אך לא באורך השרות היות וחלה מאוד. מחלתו לא אובחנה ולכן הוחזר ארצה ישר לבית החולים "קפלן" שם אובחנה המחלה כמלריה סופנית ולאחר קבלת הטיפול המתאים, החלים.

בהיותו בן 78, יותר מ30- שנה אחרי שקיבל את השבץ המוחי הראשון, קיבל שבץ מוחי. הפעם לא היה בר-מזל כבראשונה. הוא שותק בחצי גופו הימני. למרות שבעזרת הפיזיותרפיה מצבו הוטב, לא יכל לחזור לעבודה במכוורת, אך את צלילות דעתו לא איבד עד יום מותו והוא בן שמונים ושש וחצי.

ממשיכות שושלתו הן שלושת בנותיו מנישואיו הראשונים:

ביתו הבכורה: תלמה (1937) ומיכה שומן החיים בבית שערים, ילדיהם: עירית (1958) ועמרם בר-יעקב, רח׳ קק״ל, קרית טבעון. שלושת ילדיהם: לוטם (1986), דולב (1989) ומרוה .(1999)

דלית ברג (1960) רח׳ איריס 6, קיראון. שני ילדיה: רעות (1988) ויונתן (1993).

צור (1965) ואורנה שומן, בית שערים. שלושת ילדיהם: נדב (1994), אביגיל (1997) ושירה (2000).

ביתו השניה: תמר (תמי) איתן (1938), ברטנורה 15, תל-אביב. בנה: רועי (1978) איתן

עדיין גר בבית אימו.

ביתו השלישית: תרצה אורן (1947), קיבוץ יפתח. ארבעת בניה:

תומר (1968) וטליה אורן, סמטא ד׳ 12, צפת ובנם יואל (1999).

ערן (1971) וענת אורן, מעלה ארז, דואר מעלה מכמש, וביתם: מעין (1997).

עמית (1979) אורן, עדיין ללא כתובת קבועה.

יפתח (1983) אורן, קיבוץ יפתח.

כתבה, ביתו תמר איתן

1.5.2000