מושב בית שערים

מולי שלום רב,

בראשית דבריי אני רוצה להצטרף לדעתך ואף להדגיש כי נכון וראוי שהחלטות בסוגיות כאלו ואחרות, ודאי כאלו שעניינן תכנון תשתיות, ילקחו על בסיס חוו"ד של בעלי מקצוע מתאימים וזאת ע"מ שלא לעשות טעויות קרדינליות וכמובן שלא לחזור על טעויות העבר, עליהן אנו משלמים לעיתים מחיר כבד, כפי שציינת.

אולם אליה וקוץ בה - תשומת ליבך לכך שתכנון וסלילת המדרכות הקיימות נעשה על בסיס תכנית של מתכנן דרכים מקצועי, הלא כך הדבר?! ועם זאת השגיאות הן רבות.
ישנם בעלי מקצוע רבים, אך לא רק בבעל המקצוע מסתכמת המלאכה אלא גם בהגדרת הצרכים, בקרה מקצועית על התכנון ואולי החשוב מכל הוא שלב הביצוע שאינו יכול להתקיים ללא פיקוח מקצועי צמוד ואובייקטיבי.

אני מניחה כי על הצורך ביצירת ברצף צל ו/או אפילו בצל נקודתי, אשר יכול להוות בימי הקיץ הלוהטים שיפור משמעותי באיכות חייהם של המשתמשים במדרכה, אין לנו ויכוח.

כמו כן, לעצים תרומה מכרעת לאיכות חיינו, ולעניות דעתי גם על חשיבותם הנופית, האסתטית, הסביבתית והאקולוגית אין לנו ויכוח.

עכשיו, אחרי שהסכמנו על אלה, בוא וננסה להתמודד עם המצב הקיים (שהוא רחוק מלהיות אופטימאלי) ונראה איך באמצעות חשיבה יצירתית (ואולי קצת פחות מוסדית ומקובעת) נוכל בכל זאת במסגרת החתך הקיים (אשר אם כיוונת בדברייך אל מחוזות ההיגיון, אז נראה לי שחתך זה לא הולך להשתנות בקרוב, אם בכלל) לטעת עצים לרווחת תושבי המושב ולשיפור חזותו.

על אף שנעשו טעויות בתכנון חתך ציר הרחוב, אני סבורה כין אין להנציח זאת לדורות ודווקא בעצים קיימות הסגולות אשר עשויות לרכך את חזות הציר אל מול תשתיות קשיחות ואפורות.
עץ הוא דבר חי וירוק ולאיש מאתנו, אנשי היישוב, הרי אין התנגדות לעוד ירוק בעיניים.

אוכל לשלוח תמונות רבות, מהעולם המערבי, אך לא רק, המעידות על מצבים שונים בהם העצים חיים בדו קיום בשלום בממשק שבינם לבין תנועת כלי רכב. הדבר כרוך כמובן בבחירת העץ המתאים ובתחזוקתו המתמדת.

החוברת אשר אתה מפנה את הקוראים אליה בקישור, הינה חוברת העוסקת בתכנון מרחב הרחוב העירוני. ואנחנו בסה"כ הרי מדברים על ציר תנועה בקנ"מ קטן בהרבה מזה של הרחוב בעיר, שם דבריך מקבלים משנה תוקף יתר על המידה.

איני מקלה ראש ולו לרגע קט בכך שחשוב להשקיע מחשבה בבחינת פתרונות ו/או אי יצירת מפגעים בטיחותיים, אולם האמירה לפיה:
"בכל מקרה אין נטיעה במרחק של פחות מ 2 מטר מנתיב הנסיעה", המצוטטת מתוך החוברת הנ"ל, עומדת בגדר פרשנות אישית לפרט אחד מיני רבים המוזכרים בחוברת, אשר אינו עומד לבדו ולטעמי אף הוצא מהקשרו. יש לבחון הנתון ביחס למכלול השלם ובקנ"מ הקיים.

נוסף על כך, חוברת זו פורסמה בשנת 2009 ובנוב' 2014 נוספה חוברת משלימה:
הנחיות לתכנון רחובות בערים - עצמים וצמחיה
ראה בקישור:
http://media.mot.gov.il/PDF/HE_TRAFFIC_PLANNING/tihnon-tzimhiya.pdf

ההנחיות כולן אכן מאוד ברורות, אך שוב, יש לסייג כי מדובר בהתייחסות למרחב העירוני.
אמנם ניתן להקיש מהאמור בהן בבואנו לטפל בציר התנועה במושב, אולם הנחיות אלו אינן בגדר חוק, אלא בגדר הנחיות אותן מתווה משרד התחבורה בשיתוף משרד השיכון והבינוי.

להלן קישור לסל ההנחיות המלא בשם "הסדרה הירוקה", אותן מתווה משרד התחבורה בשיתוף משרד הבינוי והשיכון:
http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&id=541:tt-trbo-a&Itemid=124

בחוברות הללו ניתן למצוא אינספור איזכורים לנושא חשיבות נטיעת עצים לאורך הרחובות.
שניים מהם אצטט כאן:

"ספר ההנחיות לתכנון רחובות העיר מבוסס על תפישת עולם חדשה ומאוזנת יותר - במידה רבה מסורתית יותר (ואולי אף מקראית יותר), המושתתת על מספר עקרונות יסוד:
א. אנשים: הרחוב העירוני הוא מקום של אנשים. אנשים הם אלה שהולכים בו, נחים בו, קונים בו, ממתינים בו, רוכבים בו על אופניים, נוסעים באוטובוס או ברכבת הקלה ובמכונית הפרטית. אנשים הם אלה הזקוקים לאור הפנסים, לצל העצים, להוראת השלטים. רחוב טוב הוא רחוב שטוב לאנשים הנמצאים בו."

"ד. איזונים: זה לצד זה פועלים ברחוב: הולכי הרגל, יושבי בתי הקפה, מוכרי העיתונים, רוכבי האופניים, נוסעי הרכב, ולצידם - תחנות האוטובוס, העצים, עמודי התאורה, התמרורים והשלטים. מול ריבוי משתמשי הרחוב עומד בדרך כלל מרחב מצומק וחסר. המפתח לתכנון נכון של הרחוב הינו חלוקה מאוזנת, רגישה ונכונה של המרחב לצרכים השונים החזויים בו. תכנון הרחוב מחייב חלוקה מבוקרת ומאוזנת של מרחב הרחוב בין כלל משתמשיו."

בכל מקרה ממליצה לעיין במלוא ההנחיות!

עם ובלי קשר לנושא הנדון כאן, יש במושב לא מעט מוחות טובים אשר יכולים להיות בעלי הידע המקצועי הנדרש ובוודאי בעלי עניין ציבורי (ולא אישי) לקידום וטיפול בנושאים משמעותיים, אשר יש בהם כדי לשנות ולתרום לאיכות חיינו וחיי צאצאינו במושב.

מאוד חבל שנבחרי הציבור לא ממנפים את פוטנציאל המוחות אשר בנמצא ממש מתחת לאפם. שילוב ואינטגרציה של תושבים בקידום תהליכי תכנון ובכלל, עשוי לרתום אנשים טובים לעשייה למען הקהילה ובוודאי להניב תוצאות טובות מתוך מניעים ציבוריים משותפים.

כינוס ועדת היגוי ו/או צוות חשיבה אשר יקיים סיעור מוחות וייבחן את היתכנות הפרויקט על רקע כל הדקויות הרבות המצויות בהנחיות השונות, בחוקים, עפ"י מגבלות ואילוצי המצב הקיים והגדרת הצרכים, עשוי לייצר כר מוצלח להנעת תהליך ולמציאת פתרונות גמישים, יצירתיים המותאמים למצב.

במקרה עסקינן, פנה הועד המקומי והתייעץ בכדי להגיע לפתרון מיטבי.

רגע לפני שפוסלים על הסף את האפשרות, יש לעצור את הסוסים ולמצות את הדיון הן במישור העקרוני, האם צריך שדרה? והן במישור הפרקטי, אם כן, אז איך?

היוזמה היא מבורכת וחשובה ואין לפסולה רק על בסיס הסתכלות מבעד פריזמה מאוד צרה, אשר אינה משקללת את מלוא המרכיבים/שיקולים בהתאם למצב המצוי, המצב הרצוי והגדרת הצרכים, כאמור.

אקצין ואומר שמומלץ לבוא בגישה לפיה נראה איך כן, חרף הטיעונים נגד.
לא חוכמה לתלוש נתון אחד ממכלול שלם של הנחיות ולנסות להסתפק בכך.... לא מספיק משכנע!

חשוב לזכור כי כאשר רוצים אז בהחלט ניתן למצוא, גם במצב הקיים, פתרונות יצירתיים וטובים!

נוסף על כך, יעשו טוב נבחרי הציבור אם ישקיעו מעט מזמנם בגיבוש תכנית ארוכת טווח בנושא: "פני המושב לאן". לרבות תכנון וטיפול בתשתיות קיימות ו/או חסרות, מבני ציבור (שדרוג/הריסת הקיים ו/או הקמה של מבנים חדשים), השקעות בפיתוח וגיבוש מדיניות לטיפול הוליסטי ומתן מענה ראוי המותאם לכלל צרכי ציבור התושבים, זאת על רקע נתונים דמוגרפיים קיימים וחזויים.

מצב הגינון במושב בכי רע, ישנן פינות מוזנחות שאין שום סיבה שיושארו כך. כידוע לכולנו הזנחה גוררת הזנחה.... אמנם הגינות הפרטיות מטופחות ברובן, אך ההולך במדרכה הציבורית חשוף להזנחה וחשוף לקרינה....

אמנם התקציב לתחזוקת שטחי הגינון הוא דל, אך הוא גם אינו מנוהל ומפוקח בידי בעל מקצוע והקבלן עושה מה שבא לו, ללא תכנית עבודה....

הפעילות הציבורית העיקרית שמתרחשת ביומיום היא בגן השעשועים שהינו פחות או יותר המרחב הציבורי היחיד המוצל. צל משמעותו יותר פעילות מחוץ לבית, יותר הליכה.... רק טוב.

מולי, אני מאוד מעריכה אותך וחשוב לי להבהיר כי אין כאן כל עניין אישי כמובן, הכל במישור הענייני וממקום של שיח חברי.

היה לי חשוב להרחיב את היריעה, מבעד זווית הראיה שלי לדברים, להביא דעת בעד (כמובן לא בכל מחיר כאמור) כאיזון לדעת נגד נחרצת שהבאת.

אני מודה לך שעוררת דיון ציבורי בנושא, כיוון שאני סבורה שנושאים כאלה הינם נחלת הכלל ובהחלט ראוי לקיים תהליך שיתוף ציבור, כמקובל בקהילות מתקדמות בהן יש חשיבות וקשב למה שהרוב רוצה.

אני סבורה כי סוגיית נטיעת העצים בצד הדרך הראשית של המושב מייצגת בזעיר אנפין את האופן בו מתקבלות החלטות ציבורית במושב.

אין ספק שאם יוחלט בכל זאת להמשיך את התהליך שהתחלנו למימוש הפרויקט, הדבר צריך להיעשות באופן שקול ומקצועי ולא בשיטת הטלאים הנהוגה במחוזותינו וכמובן תוך הסתכלות ארוכת טווח על כל ההשלכות הקשורות עם ביצוע פעולה זו.

אם וכאשר, בחירת מיני העצים תעשה באופן מוקפד, על בסיס ניסיון וידע רחב של לא מעט אנשים מהמושב העוסקים בתחום גידול ותחזוקת עצים.

כמו כן, כחומר משלים, להלן קישור לחוברת "מדריך עצי רחוב בישראל", אשר פורסמה ע"י משרד החקלאות בשיתוף המשרד להגנת הסביבה באפריל 2013:
http://www.moag.gov.il/NR/rdonlyres/25945790-6C20-4DC2-B109-3487D5782B3B/0/street_trees_guide_2013.pdf

חשוב לציין כי נטיעת עצים במצב הקיים אינה עומדת בבחינת "שגר ושכח". נטיעת עצים בצמידות לציר תנועה מחייבת המשך טיפול מקצועי ותחזוקה לעצים, זאת לצורך עיצוב ובניית שלד עץ אשר יתאים לסביבת מרחב הגידול והאילוצים שסביבו, באופן אשר לא יפריע ו/או חו"ח יסכן את התנועה. נושא זה אף הוא מחייב את השקעת המשאבים הנחוצה ויש להביא זאת בחשבון.

בימים אלו מתחיל לרקום עור וגידים פרויקט הרכבת הקלה במטרופולין ת"א. יש לי הכבוד, במסגרת מקום עבודתי, לקחת חלק פעיל בגיבוש מתווה העצים לאורך קווי הרכבת הקלה, הן בתכנון פרטי הנטיעה והן בכתיבת מכרז לאספקה וגידול העצים עבור הפרויקט.

מנסה לומר כי אם בסביבה אורבאנית צפופה (מאוד!) וגדושה בתשתיות עיליות ותת קרקעיות, נעשים מאמצים רבים (מאוד!) לשימור ועיבוי מרקם העצים בפרויקט מורכב מעין כמוהו, קל וחומר שאנו יכולים לקדם תהליך שכזה בקלות רבה ולשמור את האנרגיה לטיפול בעוד פרויקטים. נכון, היות שמדובר בסביבה עירונית ההולכת ומצטופפת לכל עץ משמעות רבה, אולם גם לנו, החיים אמנם בסביבה ירוקה, שגם היא הולכת ומתמעטת, נטיעת עצים היא עניין שצריך להיות בדמנו.

בסיפא לדבריי, אשמח להמשיך ולתרום מניסיוני להמשך התהליך ומציאת פתרונות ישימים לנטיעת עצים במרחב הקיים, ליצירת שדרת עצים נאה שנוכל ליהנות מצילה ואיכותה ואפילו לנטיעת עצים בודדים במסגרת מגבלות הדרך והבטיחות.

בברכה,
נעמה לוריה