מושב בית שערים

בלומה רייזנר ז״ל

בת איטה ודויד אברמוביץ

נולדה ב-20/02/1921

בפרוסקורוב רוסיה

נפטרה ב-7/1/2005

בת 84 במותה.

בלומה רייזנר (לבית אברמוביץ׳)

בלומה נולדה ב-20 בינואר 1921, בעיירה פרוסקורוב שברוסיה.

האב, דוד אברמוביץ׳, שאביו היה מנהל חשבונות של פריץ רוסי, גדל באחוזה של הפריץ והאם, איטה לבית גדזברג, גדלה בעיירה מז׳יבוז׳.

כאשר דוד ואיטה נישאו, הם עברו להתגורר בעיירה פרוסקורוב, שם נולדה בלומה. בגלל המצב הכלכלי הקשה ששרר אז, ורדיפות היהודים ע״י האוקראינים ברוסיה, המשפחה היגרה לבואנוס איירס בארגנטינה, בלומה הייתה אז בת שנתיים וגדלה בארגנטינה עד גיל ארבע עשרה.

בשעות הבוקר למדה בלומה בבית ספר ממלכתי-ממשלתי בשפה הספרדית ואחר הצהריים למדה עם מורה פרטי את השפה העברית. בארגנטינה נולד אחיה של בלומה - נתנאל אברמוביץ.

בשנת 1935, כאשר הייתה בלומה בת 14, החליטה המשפחה לעלות לארץ ישראל.

בארץ היו כבר כמה מבני משפחתה של איטה שעלו כחלוצים עם תנועות נוער ציוניות מרוסיה, אשר גרו בתחילה בקיבוץ עין חרוד ולאחר מכן עברו לשכונת אחוזה בחיפה.

משפחתה של בלומה הגיעה לארץ, והתגוררה בשכונת אחוזה בחיפה, ליד קרובי משפחתם. המצב הכלכלי בארץ בתקופה זו היה קשה ביותר, ובלומה נאלצה לעבוד בכדי לעזור לפרנסת המשפחה. בלומה עבדה במשק-בית בבתי משפחות וותיקות בשכונת אחוזה, ואת הלימודים המשיכה באופן חלקי בלבד.

בשכונת אחוזה בחיפה פגשה את אפרים רייזנר, אשר משפחתו התגוררה באותה שכונה. אפרים היה בתנועת הנוער "גורדוניה" עוד בפולניה ובא ארצה כחלוץ כדי להגשים את החלום להקמת ישובים חקלאיים בארץ ישראל. בארץ הצטרף אפרים ל"ארגון אפרים", אשר חיכה לעלות לקרקע במקום עליו יחליטו המוסדות המיישבים.

כך הגיעה בלומה - עירונית ועדינה, ללא כל רקע של תנועות נוער או הכשרה חקלאית – למושב בית שערים בראשיתו, ע״י נישואיה לאפרים. בלומה ואפרים התחתנו בשנת 1938 והגיעו לבית שערים באותה השנה.

החיים במושב החדש היו קשים מאוד, גרו בצריף ללא חשמל ומים זורמים, ובלומה, שהייתה צעירה, לא הסתגלה לחיים החדשים הללו בקלות. עם חלוף הזמן, הכירה בלומה את שכנותיה, התיידדה איתן ובילתה איתן שעות רבות מאחורי קיר החצץ ששימש להגנה מפני היורים הערבים בזמן ה"מאורעות", והלכה איתן לנהלל לקנות מצרכי מזון.

כך החלה בלומה את בניית המשפחה והמשק יחד עם אפרים, עבדה ועזרה בכל ענפי המשק כפי יכולתה.

בלומה אהבה לעסוק בעבודות יד שונות - סרגה סוודרים, רקמה חולצות, סרגה מפות, כלי מיטה ותמונות בכישרון רב ובביתה שררו ניקיון וסדר מופתי.

במלחמת ההתשה, ב-1 לדצמבר 1967, נפל הבן אלחנן, שהיה בן יחיד בין שלוש בנות.

האסון היה כבד ובלומה ואפרים עמדו בגבורה במשא הנורא הזה והמשיכו הלאה למען בני המשפחה. הם שמרו על קשר טוב והדוק עם הכלה נירה והנכד אביעד ומשפחת שמחוני בנהלל.

מעולם לא באו בהאשמות או בטענות - הם השלימו עם רוע הגזרה וחיו עם הכאב.

לבלומה ואפרים נולדו ארבעה ילדים: פנינה, אלחנן, נעמי ודינה.

- פנינה נישאה לדן שומן, ולהם שלושה ילדים, נכדים לבלומה: זיו, עידית וענת.

זיו נישא לעירית פלד, להם שני בנים, נינים לבלומה: רועי ועופר.

עידית נישאה לרפי אדטו, להם שלושה ילדים, נינים לבלומה: נעם, יסמין ואיתמר.

ענת נישאה לתומר שמי, להם בת, נינה לבלומה: איה.

אלחנן נישא לנירה שמחוני, שירת כנווט בחיל האוויר ו"במלחמת ההתשה", בהיותו בטיסת צילום במצרים, הופל מטוס ה"ווטור" בו טס יחד עם הטייס אקי ארצי למימי מפרץ סואץ ועד היום הם לא נמצאו והוכרזו כנעדרים שמקום קבורתם לא נודע.

לאלחנן ונירה נולד בן, כ-7 חודשים לאחר נפילת אלחנן, נכד לבלומה: אביעד.

אביעד נישא לאיילה שטראוס, להם שלושה בנים, נינים לבלומה: אור, יואב והלל.

- הבת נעמי נישאה לאברהם חיים, ולהם שלושה ילדים, נכדים לבלומה: נועה, דוד ואחיקם.

דוד נישא לאורית עופרי.

- הבת דינה נישאה לדוד בן ישי ולהם שלושה ילדים, נכדים לבלומה: הגר, יעל ואלחנן.

בלומה נפטרה ב -6 לינואר 2005, כ״ה בטבת תשס״ה לאחר מחלה קשה, יהי זכרה ברוך.