מושב בית שערים

שמואל ושרה זלוסצר ז״ל

קרלו שמואל זלוסצר (10.09.1902-6.4.1990)

בנם החמישי (מתוך שבעה ילדים), של לואיזה ושמעון זלוסצר. נולד בעיר טוזלה שבבוסניה-הרצגובינה (יוגוסלביה), אז אוסטרו- הונגריה.

נקרא שמואל על שם אבי סבתו (שמואל מסר). קרלו גדל והתחנך בביתם של הפעילה הציונית לואיזה שהעניקה לילדה חינוך אירופאי במסורת הפרוסית, ושל הרוקח שמעון שהיה ידוע בחוש ההומור הגליצאי וביחסיו הטובים עם הבריות. המשפחה התגוררה בטוזלה מעל בית-המרקחת "הכוכב" שניהל אביו. כילד נהג לפקוד את בית סבו הרב הראשי הושע יעקבי בזגרב ואת בית הכנסת הגדול בזגרב שניהל הסב.

קרלו בילדותו (ראשון משמאל) בנופש ומפגש משפחתי בהונגריה,

מימין עומדת אחותו אלזה ויושבת בתוך המים אחותו הולדה (שתי הנערות

האחרות הן בנות דודות)

עם סיום לימודיו בבית הספר התיכון בטוזלה הצטרף לבני משפחתו בוינה, והחל ללמוד כלכלה בינלאומית באוניברסיטת וינה. בשנות הלימודים הוא היה פעיל בענפי ספורט שונים ב"מכבי וינה" ובאגודת הסטודנטים היוגוסלבים היהודיים בוינה, "בר-גיורא". בהשפעת אחיו הבכור שעלה לארץ ב1921 ובהשפעת בני משפחת אימו, החל קרלו בהכנות לעליה. הוא היה זמן מה יערן ביערות בוסניה וקרואטיה וכן עבר הכשרה כרצף. בתחילת שנות השלושים בקר קרלו את בני משפחתו (הוריו ואחיו), בארץ, בדרכו הוא גם ביקר במצריים וראה את האופרה "אאידה" שנערכה בסמוך לפרמידות.

בשנת 1935 עלה ארצה ועבד במשק החקלאי בבית הספר כדורי (משק אותו ניהל אחיו הוגו). ב26.03.1939 נשא לאשה את שרה לוסיה שוורצברג בחיפה והם הצטרפו למושב בית שערים.

שנה אחרי נישואיהם נולד בנם יהושע ושנתיים אחריו נולדה בתם אסתר.

קרלו עבד בחריצות במשק, ומצא זמן גם לקרוא ספרים רבים בשעות הפנאי ולנגן בטמבוריצה (מנדולינה יוגוסלבית). עד לשנים האחרונות בחייו הוא היה משכים קום ויוצא לעבודה במשק. הוא היה איש משכיל מאוד וטוב לב.

קרלו נפטר בשנת 1990 בן שמונים ושמונה במותו.

שרה לוסיה זלוסצר (01.08.1910-27.12.1995)

בתם הבכורה (מתוך שתי בנות), של רגינה רבקה לבית קנבל ולאון אריה שוורצברג.

נולדה בעיר ירוסלב (Jaroslaw) שבגליציה (פולין), אז אוסטרו- הונגריה.

הוריה של לוסיה היו בעלי חנות לממכר בגדים (בעיקר מעלי פרווה), וכן היו שותפים במפעל משפחתי לבגדים בעיר פרוסטיוב (פרוסנייץ) שבצ׳כיה. אביה היה רואה חשבון בהשכלתו, חבר בועד הציוני ובמאי הצגות חובב בקהילה.

ההורים של לוסיה: לאון ורגינה שוורצברג

המשפחה הייתה משפחה חילונית ושפת הדיבור הייתה פולנית. יידיש ויהדות למדו לוסיה ואחותה חנה (אנושה) מהסב והסבתא וממורה פרטי שבה ללמדן. הסב אברהם והסבתא אסתר (לבית קינדרפרוינד) התגוררו ביחד באותו בניין בו התגוררו לוסיה ומשפחתה. הם היו יהודים דתיים, הסב השתייך ל"מתנגדים" והסבתא הייתה חסידת בלז. הבית בו התגוררו ברחוב סובייסקי שכן במרכז העיר והיה חלק ממגורי משפחת האצולה סובייסקי, בעבר. את עבודות הבית ביצעה עוזרת פולניה שהתגוררה עם המשפחה.

חופשות בילתה לוסיה עם משפחתה באתר הנופש זקופנה ואצל דודיה בפרוסטיוב.

במהלך השנים היא למדה בבתי הספר בירוסלב, למדה עברית בבית הספר תרבות והייתה חברה יחד עם אחותה בתנועת "הנוער הציוני".

ב1934 עלתה ארצה, והתקבלה בחיפה על ידי דודה יוסף שעלה עם משפחתו קודם לכן. לוסיה עלתה עם סרטפיקט של תלמידה, ועל כן למדה זמן מה בבית הספר החקלאי בנהלל. אחר כך התגוררה בחיפה שם עסקה בעבודות שונות עד שהתחתנה עם קרלו. תוך זמן קצר מרגע ההצטרפות לבית שערים השתלבה לוסיה בחיי המושב, למדה לחלוב ולאפות לחם.

תמונה ראשונה מימין: סמי (שמחה) קנבל (בן דוד), רגינה וחנה (אנושה) שוורצברג (האם

והאחות), (לא ידוע מי האשה שעומדת לצידה של אנושה). בתמונה משמאל: רגינה שוורצברג

ושרה לוסיה זלוסצר

נסיונותיה של לוסיה להעלות ארצה את בני משפחתה לא צלחו. לאחר המלחמה נודע לה כי אביה נרצח ברחובות עיר הולדתו סטרי, אמה וסבה הקשיש גורשו עם יתר יהודי ירוסלב לאוקראינה ונספו שם, ואחותה נספתה באושוויץ.

במהלך השנים סייעה לוסיה בעבודות המשק, ועבדה בחליבה והחליפה פעמים רבות את ברטה במרפאה. כמו כן היא הייתה פעילה בועדות שונות במושב. היה לה חוש הומור נהדר יכולת הקשבה ונתינה גדולה.

לוסיה נפטרה בשנת 1995 בגיל שמונים וחמש.

נכתב על ידי אוהד לוי-זלוסצר עבור חדר הזכרון במושב בית-שערים.