מושב בית שערים

סוניה ואברהם קוזמינסקי ז״ל

סוניה ואברהם קוזמינסקי

אברהם קוזמינסקי נולד בשנת 1906 במוסקבה. בגיל 17 ברח מהבית והצטרף לתנועה הציונית, ישב בכלא הרוסי כשנה עקב פעילות ציונית (אסיר ציון) ולאחר מכן גורש מרוסיה.

בשנת 1924 עלה לארץ והמשיך את פעילותו למען הבאת נוער לארץ. באחת מהשליחויות שלו לפולין פגש את אשתו לעתיד סוניה.

סוניה לבית יופה נולדה בשנת 1914 בעיירה דיסנה שבפולין, לא רחוק מהעיר הגדולה וילנה. בת 17 עזבה בית חם, הורים אמידים ותנאים נוחים, כשכל רצונה היה לעלות לארץ ישראל. על מנת שתוכל להיכנס לארץ ותחכה לו כשישוב מהשליחות, דאג אברהם "להשיא" אותה פיקטיבית עם אחד מחבריו שעמד לחזור לארץ.

בשנת 1935 בנהלל, נישאו סוניה ואברהם ע״י הרב זכריה והצטרפו לחברי "ארגון אפרים" אשר בשנת 1936 יסדו את המושב. באותה תקופה עסקו במה שהיום מלמדים בבתי ספר - יבוש ביצות וסלילת כבישים. במושב הם בנו את הצריף בו התגוררו ולאחר מכן את הבית שעומד עד היום.

תנאי החיים במושב היו אכן, כפי שכתוב בספרי ההיסטוריה, קשים מאוד. כאשר גם הפרנסה היתה דחוקה, יצא אברהם לחפש עבודה נוספת מחוץ למושב, הוא עבד מספר שנים בלשכת המס של ההסתדרות ואח״כ בקופת חולים בחיפה. ניהול כל המשק שכלל רפת גדולה, לול תרנגולות ושטחי מרעה, נפל על כתפיה של סוניה והיא עשתה זאת בהצלחה רבה ביחד עם גידולן של שלוש בנותיהם.

בשנת 1938 נולדה בתם הבכורה רביבה, אשר נפטרה ממחלה קשה בשנת 1995. ב- 1942 נולדה הבת השניה מרים (מיקי) והבת הקטנה גבריאלה (גבי) נולדה בשנת 1946. אברהם דאג מאד שסוניה עובדת קשה מדי בניהול הבית, המשק וגידול הבנות לדבריו, "עם שלוש בנות אין לי עם מי לעבוד ולא יהיה מי שימשיך במשק", ובשנת 1959 מכרו סוניה ואברהם בצער רב את המשק למשפחת גלס ועברו להתגורר בחיפה.

אברהם נפטר בשנת 1975 כשהוא בן 69 שנה ואשתו סוניה נפטרה בשנת 1985 כשהיא בת 71, הם השאירו אחריהם שלוש בנות ועשרה נכדים לתפארת.

יהיה זכרם ברוך

מרץ 2000