מושב בית שערים

יהודה כהן ז״ל

בן נחה ומשה כגן

נולד ב- 1908

בדווינסק לטביה

נפטר ב- 1989

בן 81 במותו.

יהודה כהן

אבא נולד בשנת 1909, בעיר דוינסק שבלטביה.

בן לאחר שתי בנות. אביו ניהל חנות לחומרי בניין ואבא בילה לידו לא מעט, ופיתח אהבה לנושא. הוא החל את לימודיו רק בגיל עשר, אך תמיד הצטיין במיוחד. בתור בן יחיד פונק על ידי אמו ואחיותיו.

הוא עלה לארץ לא מטעמי ציונות אלא בא כדי להשתתף בכנס ה"מכביה" עם נבחרת ארצו, בענף הרמת משקולות. פה בארץ הוא ביקר חבר ילדות אשר היה חבר קיבוץ אפיקים וזה, שיכנע אותו להשאר בארץ. זמן מה הוא עבד בקיבוץ אך אורח החיים שם לא תאם את השקפתו והא עזב.

הוא חיפש עבודה והתקבל כפועל במשק הפועלות שליד עפולה, בהנהלת שרה מלכין, שם פגש את אמא, שבעצם הכיר אותה עוד בדוינסק, עיר הולדתם, אלא שאמא היתה צעירה מאבא והם לא השתייכו לאותה חברה. במשק הפועלות הם קשרו קשרי חברות עם שיפקה ושייקה שהיו אז כבר זוג. אלה המליצו בפניהם ללכת עמם למושב בית שערים. אבא ואמא עברו את ועדת הקבלה והגיעו למושב בשנת 1936.

אבא, שלא ידע חקלאות מימיו והחקלאות גם לא היתה משאת נפשו, החל לנהל משק קטן. בנוסף עבד במזכירות בהנהלת חשבונות וכן עסק בבניית בתים וסככות לחברים בכפר. (כזכור, היה לו ידע בבנייה עוד מימי ילדותו).

בנעוריו היה אבא ספורטיבי וגנדרן. הוא מצולם בחליפות הדורות כיאה באותה תקופה. כאשר בנו את הצריף מכרו אחת מהחליפות ומימנו את חומרי הבניה.

אבא הפך לחקלאי בעל משק טוב בזכות קפדנותו וחריצותו. גם בשעות מנוחה אבא היה עסוק בתיקון נעליים, כיסא, או כלי עבודה, ואילו המחנכת בבית היתה אמא. אני זוכרת שאולי פעמיים או שלוש אבא לקח אתו את הילדים לתל-אביב, היה זה יום מרוכז של כיף ותרבות. הרבה "לונה-פרק", הרבה גלידה - שלא היתה אז בנמצא.

בצעירותו זכור לי שאבא חלה פעם אחת בלבד, בדלקת פרקים קשה. אז לא היתה עדיין אנטיביוטיקה אבל הוא התגבר בזכות חוסנו. בעיני, אבא היה גבר חזק ובריא וכך גם הוא הרגיש. גם בערוב ימיו כשמחלתו כירסמה בו הוא טען שהוא אף פעם לא חולה.

בשנות השבעים לחייו חלה ומחלתו נמשכה מספר שנים. הוא נפטר בגיל שמונים.

כתבה ביתו, עדנה (כהן) רקובר