מושב בית שערים

ישראל כץ ז״ל

בן אברהם-משה דובה

נולד ב- 1910

בדיסנה פולין

נפטר ב- 18.5.2003

בן ½92 במותו.

אבא וסבא שלנו, ישראל כץ,

נפטר בבוקר יום שבת

ט״ו באייר, תשס״ג

17.05.2003

אבא וסבא׳לה חמוד שלנו

רוב חייך היית קשה כלפי חוץ,

אך רך ואוהב מבפנים.

כנראה המעמסות הכבדות שהיו על גבך

מעברך הקשה גרמו לכך.

בשבוע האחרון לחייך פרחת, והרוך יצא החוצה.

נראית מאושר, רגוע,

עטפנו אותך בהרבה אהבה ודאגה,

חבל שלזמן קצר כל-כך.

אולי בגלל זה לבך קרס.

המעמסה וההתרגשות היו גדולות מדי.

כפי שרצית זמן רב, הצטרפת לסבתא בלה

בגיל מופלג, במוח צלול ובמוות נשיקה,

ללא סבל וכאב,

ובכך אנחנו מתנחמים.

אבא וסבא׳לה יקר שלנו,

אתה אצלנו עמוק בתוך הלב,

ותמיד תהיה!

משפחתך האוהבת

היו שלום

אבא ואמא היקרים שלנו

הספד לזכרו של ישראל כץ, שנאמר בהלוויתו ע״י בתו דורית איזנברג (כץ)

ישראל כץ ז״ל.

18/5/2003

לפני שבוע ימים בלבד פגשתי את ישראל במרכז, לחצתי את ידו לפרידה ואחלתי לו עוד הרבה שנים של בריאות.

הוא ישב במכונית המשפחתית שהסיעה אותו אל הפרק האחרון בחייו-אל בית האבות בחיפה.

לפרק הקצר מאוד הזה קדמו פרקים אחרים: ילדות ובגרות בגולת פולין, שרות בצבא הפולני בפקודו של הגנרל אנדרס.

עריקה מצבאו של אנדרס בארץ ישראל ומציאת מקלט בבית שערים. כאן חבר לסוניה קוזמינסקי ז״ל, ולובה ציפורי תיבדל לחיים ארוכים, מעירו-עירן שבפולין.

ישראל עבד כפועל במשקה של בלה כהנוביץ ז״ל, שהתאלמנה באותה עת ונותרה עם משק שדה ומשק חי ובבית שלושה ילדים קטנים.

בחלוף הזמן נשא את בלה לאישה וקיבל על עצמו את עולו של המשק ועולה של המשפחה. היה זה עול לא קטן ולא קל. ישראל לא עסק בתיאוריות ובצד גדול המשפחה השקיע מאמצים בפתוח המשק.

תהליך ההתמקצעות שחל ברוב משקי הכפר ברבות הימים חל גם על משקם של בלה וישראל, הרפת התפתחה ונשארה בו ענף מרכזי.

ישראל שעד גיל 90 פלוס ראיתיו עם מגפי גומי גבוהים השקיע את כל כוחותיו ברפת הזאת, גם שבאופן רשמי עברה לאברהם, הבן הממשיך, נשאר בה אבא ישראל דמות מרכזית.

הוא היה איש של מעשים, של התמדה, חריצות, דבקות במטרה.

הוא התעקש על זכותו לעבוד בגיל שבו כל חבריו בני גילו יצאו ממעגל העבודה כבר מזמן.

בצלילות מופלאה עד ימיו האחרונים ובריאות שמן הסתם השנים הרבות פגמו בה פה ושם, לא ויתר. חי את חייו לפי רצונו והבנתו ונעזר רק מעט מאוד בניהול משק ביתו לאחר שבלה נפטרה.

על הקשר שלו עם בלה ניתן היה ללמוד מההתמדה של ביקוריו הרבים ליד קברה, כאן בבית העלמין, לא נזקק להסעות ולא רצה תלות באיש. הקלנועית נשאה אותו בנאמנות לכל מקום אליו חפץ להגיע. ערך קניות לבד ושמח להפגש ולשוחח עם אנשים במקום המפגש הכמעט יחידי שעוד נותר במרכז, אצל ניסים בצרכניה.

ישראל היה איש שלא עסק בגינונים. החיים הקשים והעמלניים לא פינקו אותו ואולי גם הקשיחו אותו במידת מה, החיים הביאו אותו להיות: ישיר, ישר, בלתי מתפשר ואולי אף נוקשה.

אלה לא גרעו מרצונו להיות מעורב בנעשה בכפר, להשתתף באסיפות, לחוות דעה ולהתערות בעיקר מבחינה משקית.

גם את זיקתו למסורת ולדת לא נטש והיה מהמתפללים המתמידים בבית הכנסת המקומי. ישראל היה גם משתתף מתמיד במועדון הותיקים.

הדור שלנו, שגדל כאן בכפר יזכור אותך כענף חדש שבהרכבה, שצלחה יפה, חובר ונקלט לעץ הותיק והמשיך לצמוח אתו יחד צמיחה מלאה ופוריה.

נוח על משכבך בשלום.

ולמשפחת כץ על כל ענפיה-שלא תדעו עוד צער.

פרחה פלד.