קראתי את דבריו של ירון. אני מסכים שאכלנו מאותו הסיר בגן, אבל זהו הדמיון היחידי בינינו, למעט אולי האהבה לעמק בו בחרנו להישאר ולקבוע בו את ביתנו.
בסופו של יום, ברור הדבר שתהום אידיאולוגית פעורה בינינו וזה לגיטימי לגמרי. לגיטימי, כל עוד חופש הביטוי אינו משמש ככסות לחתרנות כנגד מדינת ישראל. וכשמגיעים למושב (אוי לבושה) גורמים חתרניים שכאלו, אני בוחר להסיר את הכפפות ולהילחם מולם, גם על חשבון אובדן הכבוד, רחמנא ליצלן, שאני "מקריב" אל מול כמה יפי נפש ושאר צדקנים שלא נותנים אף פעם לעובדות לבלבל אותם.
אותו קומץ של אנשי שמאל רדיקלי בישראל, רשאים כמובן להגיע ולשטוח את דעותיהם, ההזויות מבחינתי, ולהתפלמס עליהן. אכן, כמשפטו של וולטר (ולא וולט), זוהי זכותם לחשוב אחרת. אבל, כפי שכתב בתבונה אייל אברהמי, 'שוברים שתיקה' אינם שנואים בגלל דעותיהם משמאל, אלא בעיקר על שום ילקוט הכזבים שלהם, עיוות המציאות שבעדויותיהם ומעל הכול- חתרנותם הבלתי נלאית כנגד מדינת ישראל, בעצם פעילותם הנבזית בחו"ל. אלו המתקיפים את הדמוקרטיה הישראלית וחותרים תחתיה בכל אמצעי, ראויים היו למתקפה החזיתית שקיבלו ממני ומעמיתיי בערב ההוא. ארגון זה ושכמותו הוכיחו ומוכיחים מעבר לכל ספק כי ישראל חייבת לשנות דיסקט ולעבור, במקרים שכאלו, למצב של דמוקרטיה מתגוננת... והגיע הזמן, לעזאזל, שנתחיל להתגונן.
ולערב עצמו - יחטט בבקשה ירון שוב במגירות זכרונו וימצא אולי את הפרט הבא: מנחה הערב, הרם והנישא, קטע אותי כבר בשניות הראשונות, עוד בשלב בו הצגתי עצמי ודחק בי לשאול שאלה בקצרה. זאת מכיוון שידע את דעתי ודעותיי הנחרצות כלפי הרכיכה האנטי ציונית, שייבבה ערב שלם על "פשעי הכיבוש" וכמובן לא דיברה על פעולות הארגון המתועבות שלו בחו"ל ועלילות הדם שדובריו מפיצים שם ובחברון לאורחים זרים (ובוחרים לא להעלותם בפורומים מקומיים, ולא במקרה). טבעי היה הדבר מבחינתי שאתנגד ואקים רעש על כך. וכן, גם בנפנופי ידיים, כל עוד מנסים להשתיקני ליברלים בגרוש וכמה דודות פולניות בורות ונפוחות מחשיבות עצמית. הניסוחים שלי, אגב, היו בהירים וקולעים, בניגוד לטענת הכותב, אבל ללא ספק נזעמים.
האם קלקלתי לירון ולחבריו המוסרניים את חוויית "השיח הדמוקרטי"? כנראה שכן, באותה מידה "דמוקרטית" בדיוק, שבה הגביל אותי מנחה הערב- הקסקט והאגדה. האם זה גורם לו ושכמותו לכבד אותי פחות? האמת שכלל לא אכפת לי (כנות היא דבר חשוב, לא?). האם נכון הדבר שגידפתי את שני חברי הארגון בצאתם חזרה לבועה, תרתי משמע, בה הם חיים? בוודאי ובוודאי! לאנשים המסיתים ומוציאים את דיבתה של מדינת ישראל בעולם, ולרוע המזל אינם עומדים לדין על כך, זהו היחס הנאות. האם הבטיח לי ירון בפומבי, בעקבות כך, שאל לי לדאוג, כי הוא זה ש"ירעיל את נוער בית שערים" ברוח האידיאולוגיה של אנשים "נאורים" כמו אלו של 'שוברים שתיקה'? הבטיח גם הבטיח. אבל משום מה, אני מסרב להתרגש. השפעתו הסגולית אינה רבה כל כך, בניגוד למה שהוא מייחס לעצמו.
ניפגש בהרצאה של 'מילואימניקים בחזית'- לפחות שם נשמע כמה וכמה דברי אמת.
שבת שלום ובנימה אקטואלית- בשורות טובות.
